מלך החזנים Featured

 14 ziyonut

משה נחמני

 

מאוקראינה למרכז הרב: חייו המרתקים של יוסלה רוזנבלט

 

בשבוע שעבר עסקנו בשירים שעלו במהלך השנים כאפשרות לשמש המנון לאומי. חתמנו את המאמר בהצעה לקבוע את מזמור קכו בתהלים, 'שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון', להמנון לאומי, והצעתי להעדיף את הלחן שחיבר החזן העולמי יוסלה רוזנבלט למזמור זה.

 

לאחר פרסום הדברים נתקלתי בספרו של הרב ד"ר שמואל רוזנבלט, בנו של יוסלה, ובו מסופר כך: "בשעה ששמע חיים נחמן ביאליק את אבא שר את המנגינה של 'שיר המעלות', הגיעה התרגשותו עד כדי כך שקם והכריז כי לדעתו מן הראוי להתאים מנגינה זו להמנון הלאומי".

 

ואומנם ביאליק לא חשב להכתיר את שיר המעלות להמנון לאומי, אך הנה כי כן הוא התלהב כל כך מהלחן של רוזנבלט והציע להצמידו להתקוה.

 

הלחן לשיר המעלות הוא רק אחד מתוך כ-600 יצירות שהניח אחריו רוזנבלט, שזכה לתואר 'מלך החזנים'. הוא השאיר מורשת נכבדה של מוזיקה ליטורגית יהודית שתרמה רבות לעיצוב עולם החזנות, ורבות מיצירותיו נחשבות לקלסיקות של עולם החזנות האשכנזית.

 

הביקור בארץ

 

בחורף תרצ"ג, כאשר היה רוזנבלט במצב כלכלי ונפשי קשה, הגיעה אליו הצעה מאת חברת הסרטים האמריקנית-ארץ ישראלית 'קול אור' לצלם סרט בארץ ישראל, שבו יהיה תפקידו של רוזנבלט לשיר כמה מיצירותיו על רקע נופי הארץ. למרות האי-ודאות בנוגע לרווחיות הסרט קיבל רוזנבלט את ההצעה בהתלהבות, מאחר שחפץ מאוד לבקר בארץ ישראל.

 

כמה ימים לפני חג הפסח תרצ"ג הגיע רוזנבלט לארץ ישראל. הקהל בארץ, שהכיר אותו מהעיתונות ומההקלטות, קידם את פניו בהתלהבות רבה. קבלות פנים נערכו לו בכל רחבי הארץ, והוא סייר בזמן קצר לאורכה ולרוחבה. הוא התרשם מאוד מהארץ והחליט להשתקע בה.

 

קשריו עם מרכז הרב

 

ידידות נפש כנה ואמיתית נרקמה אז בין הרב קוק ליוסלה רוזנבלט. החזן בילה כל רגע פנוי שהיה לו במחיצת הרב. הוא גם הפקיד בידי הרב למשמרת ספר תורה קטן עד אשר ישוב ארצה להשתקע בה. בשבתות שבהן שהה בירושלים (כעשר שבתות) נהג יוסלה לבקר שלוש סעודות בבית הרב, ויחדיו זימרו מזמירות השבת.

בין היתר הוא ניגן את 'מזמור שיר ליום השבת'. בתום התפילה, כשחזרו המתפללים לביתם, התנגנה מנגינה זו בפי רבים. זוהי המנגינה המושרת עד היום הזה בקבלת שבת בכל ישיבות בני עקיבא ובתי הכנסת של הציבור הדתי-לאומי

 

מתי הכיר לראשונה את הרב קוק? עד היום היה מקובל כי ההיכרות נוצרה בביקורו אצל הרב בקיץ תרצ"ג, אולם מכתב ברכה קצר שפרסמו תלמידי ישיבת מרכז הרב שש שנים קודם לכן בעיתון הארץ (י"ח בתמוז תרפ"ו) שופך אור על ניצני הקשר בין רוזנבלט לבין הרב: "מעומק לבנו הננו מביעים את ברכתנו לחברנו הנעלה הרב שמואל ליב ראזענבלאט הי"ו, בן החזן המפורסם הר' יוסף ראזענבלאט הי"ו, ליום הכתר[ת]ו בתואר רב מאת רבנו הגדול גאון עוזנו ראש הישיבה מרן מוהרא"י הכהן קוק שליט"א וליום שובו לארץ מולדתו בשלום".

 

התלמידים ר' אריה בוירסקי ור' יצחק שולזינגר מאחלים לידידם הרב הצעיר שמואל רוזנבלט להצליח בדרכו החדשה, ברבנות שיקבל בקהילת קודש בחו"ל. משמעות הדבר היא ששמואל רוזנבלט היה תלמיד ישיבת מרכז הרב והתעלה שם בתורה עד שזכה לקבל סמיכה מאת ראש הישיבה הרב קוק. יש להניח כי את שכר הלימוד של שמואל רוזנבלט שילם אביו החזן הדגול מכספו הדל. מסתבר שהבן סיפר לאביו על רשמיו מהרב קוק ואף שיתפו בחוויותיו מהישיבה, כך שהחזן כבר זכה להכיר את הרב קוק מרחוק.

 

הניגון שהוריש לבני עקיבא

 

בתפילות שבת פרשת שלח היה רוזנבלט חזן בבית הכנסת 'החורבה'. השם העולמי והמודעות הגדולות שנתלו בערב השבת בירושלים עשו את שלהם, ובליל שבת נהרו רבים לעיר העתיקה לשמוע את קבלת השבת של יוסלה. בין היתר הוא ניגן את 'מזמור שיר ליום השבת', וארבע מילים אלו נעשו אצלו לפזמון חוזר אחרי כל כמה פסוקים, פזמון נאה שהפך את כל הקהל למקהלה אחת גדולה שליוותה את החזן בתפילתו. בתום התפילה, כשחזרו המתפללים לביתם, התנגנה מנגינה זו בפי רבים. זוהי המנגינה המושרת עד היום הזה בקבלת שבת בכל ישיבות בני עקיבא ובתי הכנסת של הציבור הדתי-לאומי.

 

המנגינה האחרונה: ישמח לבי

 

יוסלה הוזמן ובא לסעודה שלישית של הרב. כמובן, הדבר נודע בעיר, ומקורבי בית הרב באו מקרוב ומרחוק לראות ולשמוע. אחד הנוכחים פנה אל רוזנבלט וביקש ממנו לשיר, אבל האורח סירב באדיבות ואמר: "ראשית כול באתי לשמוע דברי תורה מפי הרב". לאחר הדרשה כיבד רוזנבלט בשירת תפילת 'רחם נא ה' א‑לוהינו על ישראל עמך' וכן בלחנו המפורסם ל'שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים'.

 

במוצאי שבת אחרי ההבדלה נכנס לחדר האוכל בבית הרב, נתכבד בכוס תה וגלגל שיחה בנעימות ובפשטות עם בני הישיבה. הם הביאו לפניו את שירו של הרב קוק למוצאי שבת, 'ישמח לבי וקרבי', והוא חיבר בו במקום מנגינה שכל המסובים החרו-החזיקו בה. אגב, לחן זה קיים עד היום בכתובים ומחכה לגואל שיפרסמו. עד מהרה הפכה המסיבה מסיבת כבוד ליוסלה.

 

זו הייתה המסיבה האחרונה בחייו. ניגונו של רוזנבלט ל'ישמח לבי' הוא הלחן האחרון שחיבר בחייו הקצרים. למחרת, ביום ראשון, יצא רוזנבלט להקליט קטעי תפילה במקומות הקשורים בהם לסרט 'שירת בת עמי' (אפשר לצפות בו ביוטיוב). הוא שר 'רחל מבכה על בניה' על יד קבר רחל, 'הירדן ייסוב לאחור' על שפת הירדן וכו'. על יד ים המלח תקף אותו שבץ לב, ובערב עלתה נשמתו השמיימה.

 

נעים זמירות ישראל

 

גדול היה הזעזוע בארץ ובחו"ל. יותר מששת אלפים איש מכל החוגים הגיעו להלווייתו בירושלים. הרב קוק נשא עליו מספד מר, דמעות רותחות מתגלגלות מעיניו (ההספד נדפס ב'מאמרי הראיה'). "את הארון נשאו תלמידי ישיבת מרכז הרב, ששמרו גם על הסדר", דיווח דאר היום (כ"ו בסיוון תרצ"ג).

 

עיתוני העולם, יהודיים ושאינם יהודיים כאחד, פרסמו את הידיעה על מותו הפתאומי של רוזנבלט. הם העלו על נס את הסכומים העצומים שתרם למטרות צדקה ואת מסירות הנפש שגילה בדחייתו את ההצעות הקוסמות לשיר באופרה, מתוך נאמנותו למסורת ישראל.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
אור חדש בציון

  יסודות הציונות: תכירו את...

לייקר כל יממה

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם