מסדר גיור Featured

 4 nissim
מהו מתווה נסים? האם פסיקת בג"ץ מסכנת את המדינה היהודית? האם החרדים אשמים בכול? ומהו הפתרון למצב שנוצר? מה נאמר ומה נכון, מי צודק ומי, איך נאמר, לא ממש מדייק? התשובות לפניכם * עושים פסח בנושא הגיור

איתמר סג"ל

הטענה: התפיסה המחמירה וההשתלטות החרדית של בתי הדין לגיור מונעת מלגייר מאות אלפי גויים החיים בישראל.

המציאות: לא נכון כל כך.

קצת יותר לעומק: אם שיטת בתי הדין מחמירה או לא, בזה אפשר לדון, אבל זה ממש לא העניין. בין כך ובין כך המצב הנתון הוא כי שיעור קטן ביותר מקרב מי שאינם יהודים וגרים בארץ מכוח חוק השבות מעוניינים להתגייר בכלל. העולים הללו מרגישים ישראלים לכל דבר, זכאים כמובן לכל התנאים והזכויות ואינם רואים שום צורך לעבור קורס, ברית מילה וטבילה. אפילו בצה"ל, שהגיור בו נחשב מקל, מספר המסיימים את התהליך אינו גדול במיוחד. אגב, בניגוד לטענה המקובלת, מרבית הדיינים בבתי הדין לגיור הם ציונים דתיים.

בכלל, נראה כי לפני שכולנו מתמלאים בטענות כרימון על בתי הדין יש לתת את הדעת על המצב המחפיר מבחינת התקציב ומצבת כוח האדם. בכל מדינת ישראל יש למעשה ארבעה בתי דין לגיור היושבים בארבעה מחוזות, ובהם כמה הרכבים. רבים מהדיינים אינם עובדים במשרה מלאה, ובתי הדין עצמם שוכנים בבנייני משרדים לא מזמינים. כל תקציב אגף הגיור לשנת 2019 עמד על 60 מיליון שקלים, הכוללים משכורות, תחזוקה, שמירה והצטיידות. ככה לא מתנהל פרויקט לאומי.

הטענה: פסיקת בג"ץ איננה משנה את המצב הקיים שינוי מהותי.

המציאות: נכון חלקית.

קצת יותר לעומק: כיום כל אזרח ישראלי החפץ בכך יכול לפנות למכון גיור ולהתחיל בהליך של לימוד וגיור. אדם שאינו יהודי ואינו אזרח ישראלי אינו יכול להתגייר בישראל ולזכות לאזרחות לפני שעבר ועדת חריגים. כבר לפני כמה שנים קיבל בג"ץ את העתירה להכיר בגיור קהילות מוכרות בחו"ל, רפורמיות ואורתודוקסיות כאחת, לצורך חוק השבות, אך מספר המתגיירים בקהילות אלו, מסביר ד"ר נתנאל פישר מהמרכז האקדמי שערי מדע ומשפט וחוקר בפורום קהלת, אינו גדול במיוחד.

"מספר המתגיירים בארצות הברית קטן בעשורים האחרונים. בקהילות הרפורמיות כיום יש פתיחות גדולה כלפי נישואי תערובת, וזה מוריד את המוטיבציה להתגייר. נוסף על כך הרפורמים הכירו כבר במי שאביו יהודי כיהודי ללא גיור, וגם זה הקטין את מספר המתגיירים בחו"ל".

כעת פסיקת בג"ץ המכירה בגיור הרפורמי לצורך זכאות לחוק השבות עלולה להכניס בדלת האחורית, באמצעות פייק גיור קליל, מספר גדול יותר של גויים שמבקשים ליהנות מחלבה ומטובה של מדינת היהודים. שופטי בג"ץ אומנם ציינו כי חוק השבות חל רק על מתגיירים ששהו בישראל כדין קודם הגיור, מה שמוציא לכאורה מסתננים בלתי חוקיים, אך במידה מסוימת מאפשר תיירות גיור: אנשים שנכנסים לישראל כדין כתיירים או כעבדים זרים, מתגיירים בבית דין רפורמי וזכאים לסל קליטה מפנק ולאזרחות בארץ המובטחת.

הטענה: מתווה משה נסים הוא מתווה מצוין המוסכם על כלל רבני הציונות הדתית.

המציאות: לא מדויק כלל.

קצת יותר לעומק: ועדת משה נסים, שעל בסיסה נכתב חוק הגיור של השר לשעבר נסים, המליצה להקים רשות גיור ממלכתית אורתודוקסית שלא תהיה כפופה לרבנות הראשית, לפתוח את הגיור לרבני ערים ולהכיר בגיור רפורמי שנעשה בחו"ל.

למתווה נסים היו נקודות חיוביות, אך עיקרו מחורר כגבינה שווייצרית. מומחים שעברו על החוק שכתב נסים הצביעו על שורת כשלים שעלולים לפגוע קשות ברבנות הראשית, במעמד בתי הדין ובתחום הגיור האורתודוקסי בישראל. הרב יעקב אריאל, שתמך במתווה בתחילה, הסיר את תמיכתו, וגם הרב דרוקמן, ככל הידוע לי, התנה את תמיכתו בתיקונים ניכרים בנוסח החוק.

הטענה: אילו העבירה הממשלה את חוק הגיור במתווה משה נסים, לא היה בג"ץ מכיר כעת בגיורים רפורמיים.

המציאות: לא נכון.

לעומק: שופטי העליון אומנם כתבו כי הם 'אנוסים' לפסוק עקב התמהמהות הממשלה בחקיקת חוק הגיור, אך שופטי בג"ץ כבר הוכיחו פעמים רבות מדי מה שווה בעיניהם חקיקת הכנסת: חוק הגיוס, חוקי המסתננים וחוק ההסדרה אינם שונים מחוק הגיור. אילו הייתה הכנסת מעבירה את חוק משה נסים, שהיה מונע מרפורמים לגייר בצורה כזו או אחרת, ללא כל צל של ספק היה בג"ץ מבטל אותו מחמת חוסר שוויון.

הטענה: החרדים אשמים במצב הקיים.

המציאות: נכון במידה מסוימת.

לעומק: הפסיקה האחרונה, המכירה בגיור הרפורמי בישראל, נשענת למעשה על עתירה קדומה יותר שהגישה מתגיירת שהתגיירה בבית דין פרטי חרדי. בג"ץ קיבל את העתירה, הכיר בבתי דין אלו כ'קהילות מוכרות' ואישר את המתגיירים שם לעניין חוק השבות. כך למעשה נפתח הצוהר לפסיקה הנוכחית. אומנם ייתכן מאוד שגם ללא הפסיקה בעניין בתי הדין החרדיים היה בג"ץ מאשר כיום את הגיור הרפורמי.

הטענה: הפתרון היחיד לבעיה הוא פסקת ההתגברות.

המציאות: לא מדויק.

פסקת ההתגברות איננה פתרון קסמים. היא מאפשרת לכנסת לחוקק חוק שסותר חוק יסוד ובכך 'להתגבר' עליו, אולם חוק כעין זה יתגבר על חוק היסוד רק אם נחקק "לתכלית ראויה" ובתנאים נוספים. ומי יקבע מהי התכלית הראויה? ניחשתם נכון: שופטי בג"ץ בכבודם ובעצמם.

הטענה: אם כך, אין שום פתרון לאקטיביזם השיפוטי ולפלונטר הגיור!

המציאות: לא נכון.

ההצעה האפקטיבית ביותר היא הדגם הקרוי המודל האנגלי, הקובע כי אם בית המשפט מבטל את חקיקת הפרלמנט, בכוחו של הפרלמנט להתגבר על בית המשפט ולחוקק את החוק פעם נוספת. אומנם גם במקרה הזה יש לקוות כי אם יחוקק אי-פעם בימות המשיח חוק כעין זה בישראל, שלא יבוטל בעצמו על ידי העליונים בגבעת המשפט.

בתחום הגיור נראה כי לפני שמחוקקים חוק גיור חדש ונאבקים בבג"ץ יש להפנים את העיקרון החשוב ביותר – עיקרון הנוגע גם לחרדים וגם לארגוני צהר וגיור כהלכה ודומיהם – גיור, בעיקר לצורך חוק השבות, חייב להיות באחריות המדינה בלבד. אין שום מדינה בעולם שמאפשרת כניסה והתאזרחות בכבישים עוקפים ובהסתננות יחידים. המדינה היא שצריכה להחליט מי יהיה אזרח, מי ייכנס ומי לא.

"עם כל הכבוד לבתי הדין החרדיים", מסכם פישר, "הם לא יודעים מי אנס, מי גנב ומי מסוכן. אלו הכלים שיש בידי המדינה. מי שרוצה להיות יהודי? זהו עניין אחד. אבל מי שרוצה להיות אזרח, זהו עניינה של מדינת ישראל".

הטור נכתב בסיועו של ד"ר נתנאל פישר, מרצה בשערי מדע ומשפט, חוקר בפורום קהלת ומומחה לענייני עלייה והגירה

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
אור חדש בציון

  יסודות הציונות: תכירו את...

לייקר כל יממה

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם