הרב קוק והפסיכולוגיה Featured

 8 kook

 

לאיזה פסיכולוג היה הרב קוק שולח אותנו?
זה אולי מפתיע, אבל העבודה שעשה ד"ר ברוך כהנא בספרו החדש טרם נעשתה: הוא ישב ודלה מכתבי הרב קוק את העקרונות הפסיכולוגיים האישיים שכנראה הנחו את הפסיכולוג הלאומי הגדול ביותר שידע העולם היהודי בתקומתו האחרונה * על אילו עקרונות פסיכולוגיים מודרניים היה הרב קוק חותם, ולאילו היה מתנגד? כיצד מתמודדים עם מחלה כמו סכיזופרניה בגישה פסיכולוגית קוקניקית? האם יש לה השפעה על טיפולים בתהליכים נפשיים בנוער? וכמובן, מה זה אומר על טיפולים בנטיות מיניות? וגם: נגיעה קטנה ומרתקת בהשפעות שיש לחברה כפרנית על מבנה הנפש של חבריה * נפש קוקניקית הומייה

רועי אהרוני

"הייתי כואב ומדוכדך, בין היתר בעקבות טירונות קשה בנח"ל. רציתי להתייעץ עם הרב צבי יהודה. ישבתי בחדר ההמתנה וחיכיתי לפגישה, ודווקא אז ראיתי את 'אורות התשובה' מונח על המדף. נטלתי אותו לידי וקראתי. הרב עסק שם באדם השרוי ברגעי נפילה מכאיבים ומבקש להיחלץ מהם.

"ואו! כל מילה הכתה בי כמו פטיש, ישר בבטן. חשתי שהרב הזה יודע בדיוק מה מעיק עליי. יותר מכל מה שקראתי עד אז (ובעצם, גם מאז) הפסקה הזאת תיארה במדויק מה שהרגשתי– פרט לפרט. יותר מכל אחד אחר הרב התייחס לתחושותיי ברצינות אדירה.

"המשכתי להגות בכתבי הרב. בשלב מסוים ראיתי שהם מעניקים לי 'מפת דרכים' מקיפה שכל נתיבי חיי משורטטים בה. ככל שהמשכתי לקרוא חשתי שמפת הדרכים הזו מופנמת בי לאיטה, משמשת אותי בבניין זהותי ומנחה אותי בהתלבטויותיי. חיפשתי משהו כתוב שינסה לסכם את מפת הדרכים הזאת. לא מצאתי".

סוד הצמצום האישי

במילים הללו מסביר ד"ר ברוך כהנא מדוע החליט לכתוב את מפת הדרכים הזאת בספר 'אורות האדם והנפש', שכתב על משנתו הפסיכולוגית של הרב קוק. כהנא, המעיד שבחר במקצוע הפסיכולוגיה כי "בני אדם תמיד עניינו אותי", הוא ד"ר לפסיכולוגיה מהאוניברסיטה העברית בירושלים. הוא מרצה שם ובמכון רוטנברג לפסיכולוגיה יהודית של מורו ורבו, פרופ' מרדכי רוטנברג, שלו גם הקדיש את ספרו.

עוד לפני שאני ניגש לברר עם ד"ר כהנא את הייחודיות של המשנה הפסיכולוגית של הרב קוק אני מנסה להבין ממנו מה ההבדל בכלל בין פסיכולוגיה יהודית למערבית. "פסיכולוגיה היא חלק מהתרבות שבה היא נוצרת", מסביר כהנא. "החשיבה המערבית ביסודה מחלקת את העולם לאוסף של פרטים, ואז בודקת איך הפרטים האלה מסתדרים ביחד. יוצא שהמצב הבסיסי הוא מצב של קונפליקט בין הפרטים השונים, שכל אחד מהם רוצה לשלוט על כל השטח".

בניגוד לפסיכולוגיה המערבית, מציין ד"ר כהנא, השעין מורו פרופ' רוטנברג את תורתו הפסיכולוגית על הסוד הקבלי המכונה סוד הצמצום. "האינסוף בחר דווקא לצמצם את עצמו כדי לאפשר קיום לזולת", אומר כהנא. "כך גם האדם צריך להידבק במידותיו ולהצטמצם כדי לתת מקום לאחר.

"הצורך בצמצום מופיע בכל מרחב אנושי: בין הורים לילדים, בין מורים לתלמידים וגם בתוך האדם עצמו: בין כוחות נפש שונים. הדרך היחידה להימנע מהכאוס של מאבק נצחי היא שכל צד מצמצם את עצמו ומפנה מקום לזולתו".

איך זה משפיע על העמדה הפסיכולוגית היהודית?

"הפסיכולוגיה היהודית נובעת מנקודת המוצא הזאת. היא אינה מבטלת את הישגי הפסיכולוגיה המערבית אלא לוקחת רק את מה שמתאים להנחת היסוד הזאת. החסידות תרגמה את מושג הצמצום של האר"י לתורת הנפש, ורוטנברג לקח את זה שלב קדימה כשתרגם זאת ללשון של פסיכולוגיה מערבית".

למה ילד דורך על סוכרייה

כהנא טוען כי כל אדם חש מרגע לידתו תחושת ייעוד, גם אם רק בפוטנציה. "פוטנציאל הוא כמו המערכת הגנטית – הוא פועל, דוחף לקראת משהו, למרות שבשלב הראשון לא רואים כלום".

לפי כהנא, תחושת הייעוד הזאת מולידה באדם את הרצון לתת. לדבריו, הפסיכולוגיה המערבית מתחילה מזה שאדם הוא קודם כול אנוכי ורק אחר כך רוצה לתת לזולת, ואילו הפסיכולוגיה היהודית מתחילה מזה שהאדם קודם כול רוצה לתת.

"אומנם הרצון הזה צריך עיבוד", מפתיע כהנא. "בהתחלה אדם צריך ללמוד איך לצמצם את הרצון הזה. המגיד ממזריטש, כשהוא רוצה להסביר את הנקודה הזאת, מדבר על מורה שרוצה להעביר את חוכמתו לתלמיד. תחשוב על הניסיון של מורה בכיתה א' להסביר לילדים על מושגים מופשטים או על מושגים שקשה להם להכיל, כמו מוות ואסונות. אם הוא לא יתייחס לכלי של התלמידים – ליכולת ההבנה וההכלה שלהם בגיל צעיר – הוא עלול להזיק להם.

"אבל זה לא שייך רק למורים – כל אחד ואחד מאיתנו הוא הורה או חבר או בן זוג או שותף או עובד – והוא צריך ללמוד כל הזמן לצמצם את עצמו כדי לאפשר קיום לזולתו. הצמצום הזה כולל גם צמצום של הרצון להשתלט על כל מרחבי החיים וגם את הצמצום של הרצון לתת לאחר".

כשהרב קוק היה בלונדון הביאו לפניו מישהו שהשתגע וחשב שהוא המשיח. זה היה עוד לפני שהרפואה ידעה לעזור לסכיזופרניה, ואף אחד לא הצליח לעזור לו. אמר לו הרב קוק: אתה צודק. בכל אחד מאיתנו יש ניצוץ משיח. ובהחלט יכול להיות שיש לך ניצוץ גדול משיש לאחרים. אבל אל תדבר על זה ככה, כי זה יהרוס הכול. בוא נחשוב איך תוכל לבטא את זה.

לצמצם את הטוב נשמע כמו לתת מקום לרע.

"לא. האויב של הטוב הוא המצוין. אנחנו רוצים לצמצם את המצוין כדי לפנות מקום לטוב. פעמים רבות הרצון להשיג את המצוין מביא לידי הרס המציאות הקיימת. למשל, האידאולוגיות הגדולות יצרו רוע בלתי נתפס, כמו שאפשר לראות במהפכות של העת החדשה, דווקא מפני שהן רצו לעשות טוב בלי גבול, ואז הרוע שנוצר היה בלתי נתפס.

"אותו דבר קורה למתבגר: פעמים רבות אתה רואה בו פרץ של אידיאלים, וקשה לו מאוד להצטמצם. לפעמים החיים שלו יכולים להיהרס בגלל אידיאליזם מופרז או מאחר שהוא נלחם על החירות שלו בלי היכולת להצטמצם.

"ילד בן שנתיים שרוצה סוכרייה גדולה, אם ייתנו לו סוכרייה קטנה, הוא יזרוק אותה על הרצפה וידרוך עליה. הוא לא מסתפק בטוב הקטן. הוא מעדיף את הטוב השלם. אנחנו צריכים לחנך אותו באהבה שגם טוב קטן הוא טוב. לפעמים צריך לחנך בזה גם את עצמנו.

"הרב קוק מסביר שאפילו הדבר הרע ביותר, שעלול להשמיד את העולם, מגיע מאיזשהו טוב שלא יודע להצטמצם. השאיפה גדולה כל כך עד ששום דבר במציאות לא מספיק לאדם, והוא בוחר בהרס. דווקא משום שהרב קוק נשאר נאמן להנחה שרוע הוא טוב שהתעוות, הוא הצליח לגעת במחוזות האפלים ביותר של הרוע שאיש לא הצליח לגעת בהם".

מהחלוצים למתבגר

הרב קוק נתפס כגדול המפענחים את מסתרי הנפש של החלוצים והתנועה הציונית, אבל נראה שהרב קוק עסק גם לא מעט במסתרי הנפש של היחיד. יתרה מזאת, ד"ר כהנא סובר שאפשר לקחת גם את הדברים שכתב הרב קוק בהתעסקו בפענוח מניעים קולקטיביים, כמו מה מניע את תנועת ההשכלה, החלוציות, הציונות וכדומה, ולשאוב מהם כלים פסיכולוגיים לחדר הטיפולים של היחיד.

אחד המושגים שכהנא מאמץ מהרב קוק הוא התופעה המכונה 'עורלת האוזן'. "הרב קוק מדבר על צעירים שגדלו על ברכי אמת מסוימת אבל בשלב מסוים צריכים לפתח משהו אחר, ולכן הם נאטמים. הם מפסיקים לקבל מכל הרכוש המופלא שהזין אותם עד לא מזמן.

"אנחנו אוטומטית מניחים שהדברים שכתב הרב קוק מכוונים לחלוצים של זמנו, ולכן יש החושבים שהדברים היו נכונים רק לדורו. אבל כמו אצל כל הוגה, הדברים נכונים לשעתם ולדורות, והם נכונים גם לדור הצעיר, שפעמים רבות בתהליך ההתבגרות אוטם את אוזניו".

אתה מאמץ בחדר הטיפולים את דרכי ההתמודדות של הרב קוק עם החלוצים?

"בהחלט כן. הרב קוק מסביר שכל דעה שאדם מחזיק בה, ולא משנה כמה היא הרסנית או שגויה, יש בה נקודת אמת טובה. אותו אדם כנראה חש את נקודת האמת הזאת ולא מוצא בינתיים שום כלי אחר לבטא אותה. אם אני מתקיף את הדעה הזאת, ברור שהוא יאטום את אוזניו, כי הנשמה שלו מרגישה את נקודת האמת.

"אין לך ברירה אלא להכיר בנקודת האמת הזאת. כמו שהרב קוק זיהה את נקודת האמת בחלוצים ובכל מיני דעות כפרניות, כך הורה יכול לזהות את נקודת האמת במתבגר. אפילו אם הוא לא מזהה אותה, הוא יכול לומר למתבגר: אני יודע שהנקודה הזאת קיימת, ואני רוצה לברר אותה איתך יחד.

"יש גישות בעולם החסידי שיגידו לך שכל עוד אדם מחזיק בנקודה הבעייתית, אתה לא יכול לתקן אותו, כי הוא עדיין מחובר למקום הנמוך. אבל הרב קוק מלמד אותך דווקא להתחיל במשא ומתן איתו עד שתצליחו יחד למצוא דרך שבה אותו אדם יוכל להגשים את נקודת האמת, בלי שיזדקק לכל הצדדים האפלים שכרגע מחוברים אליה".

האם מחנכים לא חוששים משיטה כזאת, שיכולה להצדיק גם דברים שליליים מאוד?

"כמובן. בכל שנה כשאני מלמד את הדברים האלה מישהו מהתלמידים שואל אותי אם אין בזה לגיטימציה לרוע. אני עונה שגם אם לכל דבר יש שורש טוב, זה לא אומר שכל דבר הוא טוב. צריך לעשות את ההבחנות. אני מסכים שזה מסוכן, אבל כשאנחנו במצב של עורלת אוזן אין לנו באמת ברירה".

שמירת השבת או שמירת הילד

רב אחד מליטא כתב לרב קוק שהבנים שלו הפכו בולשביקים וסיפר כי הרבי שלו אמר לנתק איתם את הקשר. הרב קוק כתב לאותו רב: איך הניתוק הזה אמור להועיל? הם רק יתרחקו עוד יותר. הרב קוק טען כי אם אותו רב ישמור על צינור של קשר, הם יוכלו לחזור. עליו למצוא את הנקודה החיובית שיש בבולשביזם, למשל שאיפת הצדק, ולהראות להם שהוא מעריך את הנקודה הזאת.

"זו דוגמה לכך שהרב קוק יורד פה להדרכה פסיכולוגית מתוך תפיסת העולם הרוחנית שלו", מסביר ד"ר כהנא.

אתה מבין הורים שמנתקים את הקשר עם ילדים שלא הלכו בדרכם?

"אני מבין את הכאב שלהם ואת החשש שהילד 'יקלקל' ילדים אחרים", הוא עונה. "יש פה גם פגיעה נרקיסיסטית: השקעתי, טיפחתי ובניתי, ופתאום הוא לוקח את כל ההשקעה ובחוויה שלי זורק אותה לפח".

מה היית אומר להורים כאלה?

"המקרה הנפוץ הוא של נער שבשלב מסוים מרגיש חוסר הזדהות עם האידיאלים שההורים מחזיקים בהם. צריך לכבד את האינדיבידואציה עצמה ואת החיפוש, ובוודאי לא לסגור דלת. כמובן, גם בזה צריך לשים גבולות, והגבול לטעמי הוא דברים שקשה לחזור מהם, כמו סמים והישאבות לכיתות.

"זה מחזיר אותנו שוב לסוגיית הצמצום: ההורים צריכים לצמצם את עצמם כדי לאפשר את החופש לנוער. ברוב גדול של המקרים, כשמישהו מזהה שהזולת מצטמצם לכבודו, הוא מצטמצם בחזרה. למשל, תאפשר לו לשמוע מוזיקה בשבת אם הוא רוצה, אבל בקש ממנו לחבוש אוזניות. כך הוא יראה שאתה מצמצם את עצמך לעברו, והוא יצמצם את עצמו לעברך".

הורים רבים חוששים שהילדים יפרשו את זה כמתן לגיטימציה.

"והם לא חוששים איך הילדים יפרשו את ניתוק הקשר? שמירת הילד יכולה להיות חשובה לא פחות משמירת שבת. אפשר להסביר לילדים: אני נגד חילול שבת, ומעציב ומצער אותי שהבן שלי עושה כך, אבל הוא כבר גדול ומחליט בעצמו, ואני אוהב אותו למרות זאת. שוב, נכון שיש סכנה, אבל הדרך של ניתוק הקשר מסוכנת יותר גם לילד המנותק וגם לשאר האחים, שזה ודאי לא יביא אותם לאהבת ה'".

איך אני מוצא את נקודת האמת בתהליך שאותו נער עובר?

"עצם החיפוש שלו את עצמו הוא נקודת אמת שאני יכול לכבד. אני יכול להציע את עצמי לעזרה בתהליך של החיפוש. תגיד לנער: אני פה בשבילך, אני משאב שאתה יכול להשתמש בו בתהליך. כשתרצה, אשמח לדבר".

ניצוץ משיחי בסכיזופרן

אחד המשפטים שצדו את עיניי בספרו של ד"ר כהנא הוא המשפט הזה: "עמדה עקרונית בדברי הרב קוק – אין שום תופעה נפשית שאינה ניתנת לתיקון".

"הרב קוק מדגיש שבכל תופעה נפשית יש נקודה טובה", מסביר כהנא. "בכל טומאה, בכל עבודה זרה, בנכלי הפוליטיקה ובשיגעונות המשתגעים. התיקון יבוא ממציאת הנקודה הטובה ומההפרדה בינה לבין הקליפות שדבקו בה כדי למצוא לה מקום בונה".

אנחנו מדברים גם על מחלות נפש?

"הרב קוק כותב בעצמו, 'בשיגעונות המשתגעים", עונה כהנא ופוצח בסיפור: "כשהרב קוק היה בלונדון הביאו לפניו מישהו שהשתגע וחשב שהוא המשיח. זה היה עוד לפני שהרפואה ידעה לעזור לסכיזופרניה, ואף אחד לא הצליח לעזור לו.

"אמר לו הרב קוק: אתה צודק. בכל אחד מאיתנו יש ניצוץ משיח. ובהחלט יכול להיות שיש לך ניצוץ גדול משיש לאחרים. אבל אל תדבר על זה ככה, כי זה יהרוס הכול. בוא נחשוב איך תוכל לבטא את זה".

היית מאמץ את השיטה הזאת?

"לא במקום תרופות, כמובן; אבל חלק מהטיפול הוא להציע לסכיזופרן גרסה מתונה של דמיונות השווא שלו. בזמן ההתקף זה בדרך כלל לא עוזר, אבל במצב הכרוני אפשר ללמד אותו איך להתייחס לדמיונות השווא.

"לפי שיטתו של הרב קוק של מציאת נקודת האמת, אני לא אדחה על הסף את כל מה שהסכיזופרן אומר אלא אמצא מה אמיתי בכל הדמיונות האלה, ואז אחלץ את נקודת האמת מתוך דמיונות השווא".

 

שמירת הילד יכולה להיות חשובה לא פחות משמירת שבת. אפשר להסביר לילדים: אני נגד חילול שבת, ומעציב ומצער אותי שהבן שלי עושה כך, אבל הוא כבר גדול ומחליט בעצמו, ואני אוהב אותו למרות זאת. שוב, נכון שיש סכנה, אבל הדרך של ניתוק הקשר מסוכנת יותר גם לילד המנותק וגם לשאר האחים

 

 

"פסיכולוגים ימשיכו לדבר על נטיות מיניות בטיפול פסיכולוגי"

בהמשך לקביעה כי "אין תופעה נפשית שאינה ניתנת לתיקון" אני שואל אותו אם יגיד אותו דבר גם לאדם שמתמודד עם נטיות הפוכות. "לגבי השאלה אם זה מולד או לא, הדרכתי פעם בחור שעשה עבודת אם-איי בשאלה הזאת, ובשורה התחתונה אף אחד לא יודע; יש מחקרים כאלה ומחקרים כאלה, ורובם מוטים אידאולוגית לכיוון האחד או השני.

"עם זאת יש מקרים שבהם אני יכול לראות את השורש הדינמי במבנה הנפש של אדם מסוים. מאותו מבנה נפש אני יכול להבין מה הביא אותו לבחור לאמץ לעצמו זהות הומוסקסואלית.

"הגיעו אליי לטיפול אנשים שראו בעצמם הומוסקסואלים. הם לא חשו משיכה לנשים והיו אחרי שעות של צפייה בסרטים הומוסקסואליים ואפילו אחרי כמה התנסויות.

"השתמשנו בטכניקה הטיפולית הרגילה כדי להכיר אותם יותר: סיפור חוויות, היזכרות בילדות וכו'. אחרי הטיפול כמה מהם התחתנו. האם הם הצליחו להשתחרר מהנטייה ההומוסקסואלית או שהיא לא הייתה חזקה שם מלכתחילה? אין לי דרך מוצלחת להוכיח את זה.

"שים לב, לא מדובר בטיפולי המרה, כיוון שאנחנו לא שמים מראש את שינוי הנטייה כמטרה שחייבים להגיע אליה. כמו בכל טיפול פסיכולוגי אני נכנס לעולמו הנפשי של המטופל בלי לדעת מראש מה אמצא שם.

"היו לי מקרים של אנשים שנכנסו הומוסקסואלים ויצאו נשואים, והיו לי מקרים של אנשים שנכנסו הומוסקסואלים ויצאו הומוסקסואלים, ולא נתתי להם הרגשה של 'נכשלתם'.

"היה לי מקרה של בחורה שפחדה מכל עלה נידף, וכשיצאה מהטיפול מלאת ביטחון עצמי היא גם החליטה ללכת עם בחורות. אני לא הכנסתי לה את זה לראש, כמו שאני לא מכניס למטופל אחר לראש להפסיק ללכת עם בני מינו. אני מנסה לשפר את מצבו הנפשי של המטופל שלי.

"הזהות המינית היא לעולם לא המרכיב היחיד. הנטייה המינית של כל אדם, בין שהוא חד-מיני ובין שהוא נמשך למין השני, היא רק ענף אחד של עץ נפשי מורכב מאוד. לפעמים בטיפול תוך כדי בירור העץ הזה הנטייה המינית משתנה. אני נזהר מלהגיד אמירה כוללת, כי כל סיפור הוא עולם ומלואו.

"הרב קוק ב'קבצים' כותב שאפשר למצוא פתרונות מסוימים לחלק מהאנשים בעלי המשיכה החד-מינית במבנה ההטרוסקסואלי. מובן שאדם צריך לבחור בזה, אני לעולם לא אבחר במקומו".

אתה מבין מדוע מנסים לחוקק חוק נגד טיפולי המרה בכנסת?

"הבעיה הגדולה של טיפולי ההמרה היא שהמטופל מרגיש שנכשל אם לא לקחו ממנו את הנטייה המינית. פגשתי מטופלים שחוו את הרגשת הכישלון הזאת. אבל אם לא מציבים את זה כמטרה, ברור שאי אפשר לאסור על מטפלים בחוק שלא לטפל בנטיות מיניות. אם מטופל ייכנס אליי וידבר על התשוקות שלו, אני אמור להגיד לו: אסור לי על פי חוק לדבר איתך על זה? זה חלק מעולמו הנפשי.

"זה אלפבית של טיפול: מותר למטופל להביא לחדר הטיפולים כל דבר שירצה, ואני צריך לנסות להבין לעומק מה הוא רוצה ולעזור לו בכל מה שאני יכול".

דיכאון ואמונה

הרב קוק מדבר גם על תופעות נפשיות שכיחות כמו עצבות, דיכאון וחרדות. אני שואל את ד"ר כהנא אם כשהרב קוק מדבר על התופעות הללו הוא מתכוון למובן הרוחני או הנפשי.

"ההבחנה ביניהם מלאכותית", טוען כהנא. "כל דבר שקורה מבחינה נפשית משפיע על הצד הרוחני, ולהפך. אדם שמרגיש שבזבז את חייו על שטויות ונמלא חרדה מהזמן המועט שיש לו להגשים את תחושת הייעוד שלו, זה נפשי או רוחני? זה שניהם".

רגשות שליליים כמו עצבות, חרדה ודיכאון נובעים מחוסר אמונה?

"כן, במובן הרחב של המילה אמונה. הדבר הראשון שאתה רואה על אדם בדיכאון זה שהוא לא מאמין שיש למציאות ערך, שיש משהו טוב לחיות בעבורו. זו חוויה קיומית של חוסר אמונה גם אם אותו אדם כותב ספרים על י"ג עיקרי האמונה לרמב"ם. לא הייתי אומר שאדם דיכאוני אינו מאמין בכלל, והוא יכול להיות מאמין גדול בהרבה מובנים, אלא שיש לו פגם באמונה בנקודה הזאת".

אז איפה הוא צריך לבקש עזרה, אצל הפסיכולוג או בבית המדרש?

"בית המדרש לא יעזור במקרה הזה, כי הוא ילמד שם על איך ראוי להיות. בחדר הפסיכולוג לומדים לעומק אדם ספציפי, ואילו הספר לנצח ידבר על האדם האידיאי ועל בני אדם בכלל. הספר אינו יכול להיכנס לסבך המניעים של האדם המסוים היושב מולי.

"אותו אדם יצטרך להבין למה בחוויה הספציפית שלו הוא לא מצליח להתמלא באמונה בחיים ובעצמו. הבירור הפסיכולוגי יכול לסייע לו להחזיר את האמון שיש לו בכוחותיו ובייעודו. במובן הזה הפסיכולוגיה יכולה לסייע לבית המדרש להצמיח אנשי אמונה".

נזקיה הנפשיים של הכפירה

אחד הפרקים האחרונים של הספר נושא את השם 'נזקיה הנפשיים של הכפירה'. ד"ר כהנא סבור שהכפירה גוררת איתה נזקים נפשיים ליחיד ולחברה.

"הרב קוק כותב 'אדם אובד הוא הכופר'", מצטט כהנא. "הכפירה גורמת לאדם לאבד את המשמעות לחיים. הכוונה כמובן לכופר אמיתי, כי רבים מצהירים על עצמם שהם אתאיסטיים אבל יש להם חיים מלאי משמעות ואמונה. הנזקים הנפשיים שאני מדבר עליהם הם לאדם שהחיים שלו נעדרי משמעות באמת".

הכפירה כתופעה תרבותית במאות האחרונות הזיקה נפשית לאנושות?

"לדעתי כן. אני עוסק בזה ביתר הרחבה בספר הבא שלי, שעתיד לצאת בקרוב. אני מתאר שם איך הכפירה בעולם המערבי באה כריאקציה אחרי שנים של אמונה כובלת. האנושות הרגישה שעליה לסלק מעליה את השמיים כדי לאפשר לעצמה להתפתח. בהתחלה עוד לא סילקו הכול, ועד מלחמות העולם היו אמונות באידיאלים.

"אבל בחצי השני של המאה העשרים קרסו גם האמונות האלה. ב-1969 היה הניסיון האחרון של הקומוניזם להרים ראש במרד הסטודנטים של פריז. זה היה הפרפור האחרון של אמונה באוטופיה עתידית, ומייד לאחר מכן – בראשית שנות השבעים – התחיל לצמוח בעולם המושג פוסט-מודרניזם.

"אני חושב שיש לזה השלכות נפשיות רחבות היקף. שים לב למאפיינים של התרבות שלנו: מצד אחד צריכה בלתי נגמרת של דברים כדי להרגיש חי – עוד מכונית ועוד גאדג'טים ועוד ועוד, וצריכה גם של מיניות ללא כל גבולות. מצד שני עלייה חדה בעולם בשיעורי הדיכאון בעשורים האחרונים.

"תאר לך שהיה מגיע אליי לקליניקה אדם שמצד אחד מבזבז כסף ללא הפסקה על מוצרים שהוא לא צריך, רץ מגירוי לגירוי וחי בהפקרות מינית, ומצד שני סובל מדיכאון. בלי לחשוב יותר מדי הייתי מאבחן אותו כמאני-דיפרסיבי".

כלומר, אתה מאבחן את העולם המערבי כסובל ממאניה-דיפרסיה?

"אני חושב שאנחנו חיים בתרבות מאנית-דיפרסיבית, בהחלט. אבל זה כבר שייך לספר הבא".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
אור חדש בציון

  יסודות הציונות: תכירו את...

לייקר כל יממה

  הטור של סיון רהב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם