אין מדינת ישראל בלי החרדים Featured

 3 maarechet

 

מערכת

 

בימים אלו אופנתי מאוד ובעיקר קל מאוד לנתח את החברה החרדית ולדבר על חולשותיה. יש גם מי שמגדילים לעשות ומדברים על התפרקותה. לא משנה כמה הדתיים הלאומיים מאוד לא אהבו שבזמן ההתנתקות כל פובליציסט למד בשביל כל המגזר את הלקח החשוב ביותר בעיניו לציונות הדתית, לא משנה כמה הציבור החילוני לא הסכים לשמוע אף אחד גם אי-אז כשאידאולוגיית הקיבוץ התפרקה מול העיניים של כולנו, אבל ברגע הראשון שאנחנו מגלים מגזר פצוע זולתנו יש מי שעטים על הפצע המדמם כדי לחפור בו קצת. אולי ככה נרגיש צודקים יותר.

 

אז איך יודעים שבשום תסריט לא תתפקר החברה החרדית בעתיד הנראה לעין? פשוט: אין כיום שום מגזר או קבוצה אחרת במדינה שמסוגלים למלא את מקומה. בסוף, אחרי כל התחרות מי המגזר המובחר והמדויק ביותר במדינה, יש לפחות תחום אחד שבטוח שאף אחד לא עובר את המגזר הזה. נגיד את זה הכי מסחרי: מספר דפי התלמוד שנלמדים בו מדי יום שנים על גבי שנים הוא משהו שאיש אינו יודע לעשות כמותם.

 

לא משנה בכלל כמה מגזרים אחרים במדינה מבינים את הערך בשינון דפי גמרא, אם תאורטית היה המגזר הזה על כל מאפייניו נסגר מחר, באותו יום תיראה ירידה קולוסלית בכמות לימוד התורה במדינה הזאת. זה שיש מי שבבוּרוּת צועקים משפטים כמו "מי בכלל צריך את לימוד התורה הזאת בשביל המדינה" או "ככה לא לומדים תורה" לא משנה את העובדה שבסוף הם עושים את מה שהם עושים הכי טוב מכל המגזרים במדינה.

 

זו משמעותה הפשוטה והבסיסית של מגזריות במובנה הטוב: התמחות בתחום אחד או שניים יותר מכל היתר. כולנו רוצים להאמין שאנחנו עושים הכול באופן המאוזן והמדויק ביותר, אבל מה לעשות שכדי להיות מסורים לעבודה צריך להקדיש קצת פחות שעות למשפחה ולספורט וללימוד תורה, וכדי להיות ספורטאים טובים, שזה לפחות קצת פחות חשוב מלהיות אנשי תורה, נדרש חוסר איזון בהרבה תחומים אחרים.

 

גם אנחנו בציבור הדתי-לאומי רוצים מאוד להאמין שאנחנו ממזגים תורה ועבודה מיזוג אידיאלי, אבל עובדה היא שהתורה אצלנו אכן אינה מאוזנת עם העבודה. בהחלט אפשר לומר שהציבור הדתי-לאומי עושה עבודת קודש בהצבת האידיאל של קידוש עולם החול. זה באמת דגל ייחודי של המגזר. בעבור הדגל הזה אנחנו משלמים הרבה מאוד מחירים, כמו חילון בשיעור גבוה בהרבה משיעורו בציבור החרדי. יש שיאמרו גבוה מדי. ומה לעשות, גם פחות שעות לימוד תורה. וברוך ה' שאנחנו זוכים להיות מובילי השמירה על ארץ ישראל. אנחנו גם שואפים להנהגה של המדינה מתוך תורה. אכן, יש לנו ללא ספק משימות חיוניות לעתידה של מדינת ישראל, אבל לחשוב שאנחנו מייצגים את האיזון המדויק זו אפילו לא גאווה אלא סתם חשיבה ילדותית.

 

הציבור החילוני האידאולוגי נלחם על כלכלה חזקה, על מערכות מדינה דמוקרטיות, על יצרנות, וגם הוא משלם על כך מחיר גבוה. הוא בהחלט עוסק פחות ברוח ובמשמעות, אבל הוא עושה את זה מתוך תודעה שרק כך תהיה מדינת ישראל חזקה ומבוססת.

 

אז את הג'וב של החרדים, לימוד והעמקה בתורה שעות רבות ככל האפשר, אנחנו לא מסוגלים לעשות. הג'וב הזה קריטי לקיומה של המדינה הזאת. בלי תורה אין לנו חיים. בלי תורה אין לנו כיוון.

 

התודעה הזאת שמזל שיש חרדים שמתאבדים על התורה ומזל שיש דתיים-לאומיים שמתאבדים על ארץ ישראל ועל קידוש החול ומזל שיש משוגעים בתל אביב שמתאבדים על כלכלה היא תודעה שבשגרת החיים שלנו היא נחלת רוב המוחלט של בני העם הזה. במצבים לא בריאים נוצרים תהליכים שנועדו לגרום לשוני הזה להתגוששות בינינו, וזה לא פחות ממסוכן.

 

המלך אחאב, שפיתח מאוד את הממד הלאומי של ממלכת ישראל, גם ניתק אותה ניתוק חריף מהקשר שלה לתורה. אבל לאורך שנים הרשתה לעצמה הממלכה הזאת להיות מנותקת מהתורה מתוך תודעה שברקע, בירושלים, נותרה לפחות ממלכת יהודה, והיא מחוברת למסורת שנשכחה. גם כששרר פער אידאולוגי בין הממלכות והתרבויות 'החזיקה בחיים' התורה שהייתה במקדש את ממלכת ישראל. ואז, כשביטל מלך יהודה אחז את התפקיד הזה מה'מגזר' שלו ונטש את הג'וב הלא מאוזן שהוטל על השבט שלו, זה מה ששבר את מלכות ישראל סופית. לא את מלכות יהודה, ששרדה עוד עשרות שנים אחר כך, אלא את המלכות השכנה, שפתאום לא היה מי שיחזיק בשבילה את החוט לקודש. זאת הסיבה שהנביא מצמיד את נפילת הממלכה החילונית להרס התרבותי שעשה המלך אחז בממלכת יהודה.

 

כשהחרדים יושבים ולומדים תורה אין צורך לבחון את הרזולוציה של הכוונה של תלמיד זה או אחר. הם כחברה עושים זאת מתוך תודעה עמוקה שהם שומרי התורה ולומדיה בעם ישראל ושזה מה שמחזיק את כולנו כאן.

 

יפה מאוד שיש חרדים רבים שיודעים לעשות יופי של עסקים ועוד ועוד חרדים לוחמים בצבא. אדיר שיש בציונות הדתית עוד ועוד ישיבות שלומדים בהן אברכים כל החיים ומקדישים את חייהם ללימוד תורה, ובה בעת יש בקרבנו אנשי מדע ותעשייה רציניים ומובילים. משמח וחשוב מאוד שיש היום יותר ויותר חילונים שנוסף על העולם המעשי הענף שלהם גם לומדים תורה. אבל בסוף, כדי לשכלל כיוון מסוים שכלול מיטבי, כל מגזר חייב לעודד כיוון מסוים שבו הוא יהיה הטוב ביותר.

 

זו ממש לא תפיסה של ותרנות או היעדר גאווה עצמית על הדרך שלנו אלא בדיוק הפוך, מדובר בתודעה של הזדקקות הדדית שנובעת מביטחון עצמי גבוה בדרך ובבחירה שלי להתמקד במה שאני רוצה. אני יודע שאני טוב במשהו והוא חשוב לי ואני מוכן לשלם את מחיר חוסר השלמות כביכול כדי להביא לידי ביטוי מיטבי את הערך שבו אני מאמין. זו משמעותה היסודית של האחווה.

 

בכל הקשור לקורונה מותר ואף חובה על הציבור הישראלי לדרוש מכל חברה לשמור על ההנחיות – לעטות מסכות, לשמור על הרחקה  אבל זו לא העת לנתח את הלקחים החברתיים של מי שסובלים כרגע בעיקר כי מדובר בחברה שחיה בצפיפות גדולה, בקהילתיות מוגברת ובתנאי מחיה צנועים לעומת יתר החברה.

 

הקב"ה דורש מכל מגזר שנמצא בעת צרה לדייק את דרכיו ולשפר ולכוון, אבל ייטב לכולנו אם נשאיר את החשבונות של זולתנו בידיהם. לא ברור כמה הם זקוקים לעצות שלנו. הם ודאי זקוקים לאמפתיה חסרת התנשאות בעת הזאת כדי שיחזרו לעשות את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב למען המדינה הזאת.

 

את יתר הוויכוחים נמשיך במלוא העוצמה אחר כך. אחים אנחנו. אחים ממש.

 

תיוג עצמי

 

עוד משהו על אחים. השבוע נתקלנו במאמר סביב אחד מדיוני המגזר החשובים. את הדברים ביקש הכותב לפתוח בתיוג המפלג החדש: 'אולטרה שמרנים'. 'שמרנים' כבר לא מספיק, אז עכשיו יש גם אולטרה. זה טריק ידוע כשרוצים להרוויח כמה נקודות בלי לשכנע בטיעונים: מסבירים שבעצם אנחנו תוקפים אנשים מפלג קיצוני כביכול. אולטרה. אחר כך אפשר לשטוח טיעונים בעדינות כביכול, אבל המניפולציה הפלגנית תשב ברקע.

 

הנה הצעה למקרא קצר לתיוגים ולמה זה אומר על מי שכותב אותם. אם קראתם מישהו שכותב על הלייטים, זה אומר שהוא מנסה לחפות על התחושה שלו על עצמו כמי שמכביד בתורה ומצוות. אם כתבתו לכם על מישהו שהוא חרד"לי (חרדי לאומי) כנראה הכותב מרגיש איפשהו קצת חילוני-לאומי. אם מחליטים לתייג לכם רב כ'אולטרה שמרני', כנראה מדובר בכותב שלא מרגיש בנוח מכך שהוא 'אולטרה ליברלי'.

 

ביום שנצליח להטמיע בשיח שכל תיוג כזה שנאמר כאילו בדרך אגב וכאילו לא כדי לפגוע ולהקטין אף אחד הוא בעצם שיקוף של תחושתו של מקומו של המתייג, אולי נניח קצת לתיוגים המפלגים האלה ופשוט נתווכח עם טיעונים. זה יהיה קצת פחות ארסי ומתוחכם אבל נחמד יותר לכולנו.

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הגיע הזמן לימין אמיתי

  מאמר מאת עמיעד כהן

כאן ביתי

  תושבת לוד: עדין מתפרעים...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם