כותרות חמות :

חקלאות מעל הטבע
חקלאות מעל הטבע

חקלאות מעל הטבע

לכבוד חג האילנות וההודיה לה' על הטוב ששם לנו בעולם הטבע, כדאי מדי פעם לקלוט את עוצמת החקלאות התעשייתית, זאת של הכימיקלים והריסוסים, שמתברר שבלעדיה אוכלוסיית העולם הייתה מתה מרעב ומתת-תזונה * מרימים לחקלאי פיקח

תומס מלת'וס היה פרופסור באנגלייה במאה ה-18–19, איש אקדמיה שמחקריו התפרסמו הרחק מחוץ לגבולות האיים הבריטיים. מלת'וס אומנם היה אדם דתי, אך תחזיותיו בנוגע לעתיד העולם היו קודרות במיוחד וחסרות אמונה: אין סיכוי, טען אז מלת'וס, שהעולם יצליח להאכיל את כל בני האדם בקצב גידול האוכלוסייה. האוכלוסייה גדלה מהר מדי ביחס לקצב גידול כמות המזון.

עשרות שנים אחר כך, כאשר ניסו הבריטים להתכחש להבטחות על בית יהודי בארץ ישראל לעם היהודי, הם טענו כי מבדיקה שעשו הארץ אינה מסוגלת להכיל בקרבה ולהזין כל כך הרבה אנשים וכי יכולת הקיבול של הארץ אינה עולה על כשני מיליון איש.

מלת'וס ורבים שהלכו בדרכו לא חזו כמובן את מה שמכונה כיום המהפכה הירוקה, שבזכותה יכולים היום לחיות בכדור בארץ הרבה יותר אנשים ממה שמלת'וס יכול אז לדמיין. אנחנו מתמודדים אומנם עם בעיות רבות, אך חוסר ביטחון תזונתי בדרך כלל אינו אחת מהן.

לא מעטים מנסים היום להרגיל אותנו לחשוב שכל מאכל מתועש אינו בריא. מלמדים אותנו לברוח מפירות וירקות שהודברו, ממליצים לנו על גידולים אורגניים שאמורים להחליף את הפירות והירקות המתועשים והמהונדסים, אבל מתעלמים מהעובדה הפשוטה שלפחות בשלב הזה לא הייתה שום יכולת לאוכלוסיית העולם לשרוד בלעדיהם.

כמובן, אין לנו התנגדות עקרונית לגידול אורגני, וייתכן שבהמשך יפותחו טכניקות יעילות שיוכלו לפנות לקהל רחב יותר, אך נכון להיום בלי השיטות הקונבנציונליות של הדברה ודישון ולולא ההדברה, הדישון ושאר הפיתוחים הטכנולוגיים שמתחדשים כל הזמן בעולם החקלאות, אנשים רבים מאוד, בעיקר בקרב מי שאינם יכולים להרשות לעצמם לקנות ירקות ופירות אורגניים לחלוטין, היו סובלים חרפת רעב של ממש.

 

להמצאת הדשן המלאכותי, שמאפשר לכדור הארץ להאכיל מיליארדי אנשים מדי שנה, יש כמה אבות שעבדו במהלך המאה ה-19 על המצאות ופיתוחים שיאפשרו ייצור יעיל של דשן כימי. פריצת הדרך הגדולה קרתה בתחילת המאה העשרים, והאדם המזוהה ביותר עימה הוא היהודי הגרמני פריץ הבר

דשנים ורעננים

יש לא מעט המצאות מגניבות בתחום הטכנולוגיה והחדשנות החקלאית, משלבי הגידול, הדישון, ההשקיה וההדברה ועד האחסון והשיווק. אבל ראשית לכול חייבים לתת כבוד להמצאות החשובות ביותר ששינו בשעתן את העולם כולו: חומרי הדישון וההדברה המתועשים, שהצילו את העולם מחרפת רעב, לא פחות.

כולנו יודעים שצמח חייב לשתות כדי לחיות, אבל רגילים פחות למחשבה שכדי לגדול ולהוציא תוצרת העצים או צמחי השדה צריכים גם לאכול. בעולם העתיק, ולמעשה עד המאה ה-19, השתמשו בשיטות העתיקות של זיבול בגללי בהמות וכן בשיטה של מחזורי שתילה כדי לאפשר לאדמה להתרענן. היום אנחנו יודעים שהזרחן, החנקן והאשלגן הם החומרים העיקריים שצמח זקוק להם כדי לגדול, ואם רוצים לגדל הרבה, מהר ובעיקר שנה אחרי שנה, חייבים לספק לאדמה את החומרים הללו באופן מלאכותי.

להמצאת הדשן המלאכותי, שמאפשר לכדור הארץ להאכיל מיליארדי אנשים מדי שנה, יש כמה אבות שעבדו במהלך המאה ה-19 על המצאות ופיתוחים שיאפשרו ייצור יעיל של דשן כימי. פריצת הדרך הגדולה קרתה בתחילת המאה העשרים, והאדם המזוהה ביותר עימה הוא היהודי הגרמני פריץ הבר, שפיתח את השיטה לייצור אמוניה, המשמשת היום החומר העיקרי לייצור דשן כימי. סיפורו הבלתי ייאמן של הבר, יהודי גרמני שהמיר את דתו, הציל את העולם וזכה בפרס נובל, וכן שותפותו בהמצאת הנשק הכימי הגרמני במלחמת העולם הראשונה ובריחתו מגרמניה לקראת מלחמה העולם השנייה, ראוי לכתבה נפרדת.

כיום השתדרגו מאוד יכולות הדישון המלאכותי, ומלבד דשנים המכילים את כלל הצרכים של הצמח נהוג כיום לדשן אוטומטית על ידי דשן נוזלי שמוזרם ישירות למערכת ההשקיה על ידי מחשב.

גם תחום ההדברה, שמציל אחוזים ניכרים מהיבול מפגיעת מכרסמים, כנימות ושאר מזיקים, סובל מיחסי ציבור רעים, אך נראה שבלי ההדברה אולי היינו אוכלים בריא יותר, אבל בהחלט היה לנו הרבה פחות יבול, ומה שהיה היה יקר הרבה יותר. ההדברה אגב אינה נוגעת רק לחיות ולמזיקים אלא גם לעשבים שוטים שמאיימים לשתות את המים ולגזול מהיבול את האנרגייה הנצרכת לגידולים החקלאיים. אפשר אומנם לעקור עשבים שוטים בידיים ולשלם יותר, אך כיום מקובל לרסס ולהרוג את העשבייה. אגב, חלק גדול מהצורך בהנדסה גנטית של תבואה נבע מהרצון לפתח זני גרעינים עמידים לריסוס המופנה לעשבייה כדי שהעשבייה תמות ואילו התבואה תשרוד בריסוס.

"פיתחתי אתרים שחברות וחקלאים יכולים להשתמש בהם, ועולה לשם תצלום מעודכן בכל חמישה ימים. יש לוויינים שנמצאים מעל כדור הארץ כל הזמן, והם נותנים לנו בכל חמישה ימים תצלום ברזולוציה טובה, ואפשר לזהות בו שינויים בצימוח בתוך שדה חקלאי של מאתיים דונם או אפילו שלושים דונם. אפשר להסתכל לאורך זמן ולשנות דפוסים"

ממעוף הציפור

הראל גרינבלט הוא מדריך מיכון וטכנולוגיה ירקות, מטעים וחקלאות מדייקת בשירות ההדרכה והמקצוע במשרד החקלאות. היחידה נותנת לחקלאים שירות ייעוץ והדרכה בלא תשלום בכל הנושא שקשור לגידול בעלי חיים, צומח, דישון, השקיה, כדאיות ומיכון. הראל עצמו מומחה לחקלאות מדייקת וגם לשימוש ברחפנים ובלוויינים.

איך הרחפנים קשורים לחקלאות?

"בשנים האחרונות יש שימוש הולך וגובר ברחפנים ביישום חומרי הדברה ובצילום כדי לזהות איפה צריך לפזר את החומר. הבייבי שלי הוא הלוויינים", הוא ממשיך. "פיתחתי אתרים שחברות וחקלאים יכולים להשתמש בהם, ועולה לשם תצלום מעודכן בכל חמישה ימים. יש לוויינים שנמצאים מעל כדור הארץ כל הזמן, והם נותנים לנו בכל חמישה ימים תצלום ברזולוציה טובה, ואפשר לזהות בו שינויים בצימוח בתוך שדה חקלאי של מאתיים דונם או אפילו שלושים דונם. אפשר להסתכל לאורך זמן ולשנות דפוסים, לראות השתנות.

"אני יכול להגיד לחקלאי איפה אני רואה שיש יותר צימוח ואיפה פחות. אפשר לזהות את המקומות החשודים או החריגים ולהגיע אליהם. בגידולים גבוהים כמו תירס, שמגיע לשלושה מטרים, אין דרך לראות מה קורה באמצע בלי רחפן או לוויין".

מהן הבעיות המצויות שאפשר לזהות?

"לרוב מזהים בעיות של השקיה בשטחים די גדולים. מזיקים קשה יותר לזהות, זה דבר בולט פחות, והרבה מהם נמצאים מתחת לארץ. בעיות השקיה ועשבייה הרבה יותר קל לזהות. על ידי הלוויין תדע מייד לאן להגיע לנקודה המדויקת".

לרחפנים כיום שימוש נוסף: "רחפנים יכולים לפזר חומרי הדברה בשדות. יש לפעמים בעיות של מכרסמים כמו עכברים ונברנים, ויש חומרי הדברה בצורת גרעין חיטה מצופה ברעל. יש פיתוח ישראלי שפותח בחברת אלתא: מצלמים את השדה ברחפן, מזהים איפה יש מחילות או נתיבים של מכרסמים, ואז מפזרים את הרעל רק שם. זה גם חוסך חומרי הדברה וגם מפחית סיכון שכלב או חתול שיסתובבו שם יאכלו את הרעל וימותו. כמובן, זה אומר גם שפחות רעל מחלחל למי התהום.

"יש היום גם אפשרויות של צילום רחפן שמכוון את הדילול הכימי לפי הצילום. כדי לקבל פירות גדולים צריך לדלל, ועושים את זה בסוג של ריסוס שגורם לחלק מהפירות ליפול. עובדים היום גם על פיתוח של דילול פירות בלייזר. גם זה סטארט-אפ שעובדים עליו, ואני מקווה שיצליח. בשנה שעברה חקלאים קיבלו מענקים. אנחנו רוצים לעודד טכנולוגיות מתקדמות של מיכון, והיו מענקים ותמיכות של מי שיעבור לשימוש בציוד כמו רחפנים וטכנולוגיות מתקדמות.

"עולם חומרי ההדברה הוא עסק יקר, וחייבים אותו בשדה, אחרת המחלות או המזיקים והעשבייה יפגעו בגידולים. בשנים האחרונות נכנסו כל מיני מערכות שיש בהן מדי זרימה לצורך ריסוס מבוקר. יש מהירות מוגדרת לכל סוג חומר, למהירות ההתזה ולמהירות הנסיעה של המסוע. זה שדרג מאוד את השימוש בחומרי הדברה ואת היעילות שלהם. בדרך כלל זה מתחבר גם לאפליקציית שליטה בהדברה.

"עוד דוגמה לטכנולוגיה מתקדמת בעולם החקלאות היא המיכון המתקדם: יש היום כל מיני משקים, לדוגמה משתלה ענקית בעמק חפר שהכניסה מיכון רובוטי מתקדם מאוד. יש במשתלה מין מסוע של ייחורי פטרוזיליה, והרובוט יודע לתפוס את הייחור ולשתול אותו בכיוון הנכון. זה מחליף כמובן ידיים עובדות. כל מיני רובוטים כאלה מייעלים מאוד את העבודה ומפחיתים את הצורך בכוח אדם, שהוא במחסור גדול מאוד גם מלפני המלחמה ובטח עכשיו.

"עוד דוגמה לחידוש היא במות עבודה", הוא אומר. "נסה לדמיין במת אולם ספורט שנוסעת ועולה ויורדת. הכלים האלה נכנסו למטעים, בעיקר נשירים, כמו אגס, אפרסק וכדומה, ואפשר באמצעותם לעבוד בקלות וביעילות רבה יותר בגובה בפריסת רשתות ובגידומים במקום להביא סולם. עובד בלי במת עבודה חייב לשאת שק ולעבור איתו מעץ לעץ באיטיות על הסולם, ואת השק הוא חייב לרוקן מדי פעם למכל הגדול. בעצם חצי מהזמן מתבזבז על הליכה למכל ועל חזרה וטיפוס על הסולם ועל שינוע שלו, רוב הזמן שלו הוא בכלל לא קוטף. אני רוצה שהוא יעסוק בקטיף יותר. מאז שנכנסו במות העבודה, גם קבוצתיות, לארבעה עד שישה קוטפים, וגם פיתוח ישראלי שהוא במת עבודה לעובד יחיד, וכל אחד קוטף בקצב שלו, זה מאפשר לייעל את העבודה. גם בזה תמכנו ונתמוך בפרסום ובמענקים".

אילו עוד הדרכות וכלים אתם נותנים לחקלאים?

"יש מדריכי גידול ומדריכי דישון והשקיה שמסייעים בהתאם למחקרים ובשיתוף פעולה עם חוקרים באוניברסיטאות כדי להבין מה הדישון הכי יעיל. אנחנו ממליצים לחקלאי במה לדשן וכמה לרסס. חקלאי שרוצה להקים בית אריזה ומיון, אפשר לייעץ לו לפי גודל השטח שלו איזו מערכת ואיזו מכונת מיון הוא צריך, להציג לו את היצרנים ואת האפשרויות".

"יש במשתלה מין מסוע של ייחורי פטרוזיליה, והרובוט יודע לתפוס את הייחור ולשתול אותו בכיוון הנכון. זה מחליף כמובן ידיים עובדות. כל מיני רובוטים כאלה מייעלים מאוד את העבודה ומפחיתים את הצורך בכוח אדם, שהוא במחסור גדול מאוד גם מלפני המלחמה ובטח עכשיו"

"גם באורגני מרססים"

ובכן, האם יש אפשרות בכלל להאכיל את העולם בלי ריסוס והדברה כמו פעם? לדברי גרינבלט התשובה חלקית. "היום לדעתי אנחנו חייבים את המיכון, הרובוטיקה ומוצרי ההדברה. חומרי ההדברה האורגניים יקרים, ולא כולם יכולים לשלם על זה. חייבים כיום היום לדשן: אנחנו מגדלים שנה אחרי שנה גידולים באינטנסיביות ומכלים את המאגרים הטבעיים בקרקע של החנקן, הזרחן והאשלגן. אם לא נדשן, היבול לא יגדל או יהיה טוב פחות. יש היום הרבה פיתוחים של דישון מבוקר, דישונים שנשטפים פחות, שילובים לסוגי קרקעות, מצע מנותק, הכול כדי לייעל את השימוש".

בלי דישון אולי שום דבר לא יגדל, אבל ההדברה באמת חיונית כל כך?

"בלי הדברה הרבה מהיבול לא יגדל בכלל", הוא מסביר. "אם אני לא מרסס, גדלים עשבים שוטים בשדה, ולעקור עשבים בידיים זה יקר מאוד. אפשר לגדל בלי חומרי הדברה, אבל הגידול יהיה יקר מאוד ויניב יבול מועט לעומת הגידול הקונבנציונלי, והמגדל יהיה בבעיה. חשוב להדגיש שגם באורגני מרססים, אבל בחומרים שמותרים להם, כמו גופרית או נחושת.

"אין היום חקלאות בלי שימוש בכימיקלים. אגב, יש פיתוחים של שדרוג גנטי שיאפשרו לצמח לגדול יותר טוב, כמו אבטיח שהשורש שלו, הכּנה שלו, מדלעת, כדי להוציא גידול טוב יותר. מפתחים זנים טובים יותר כדי שישרדו, בטח בשינויי אקלים, וחייבים צמחים שידעו להתמודד עם שינויי אקלים ועם חוסר במנות קור בפירות שצריכים מכות קור כמו דובדבן.

"אבל חייבים גם שימוש בחומרי הדברה. אנחנו מנהלים מעקב בודקים ועושים ביקורות אחרי שאריות של חומרי הדברה. איך שאני רואה את זה כרגע, אין בלי זה. מאז שלמדנו לייצר חנקן מהאוויר אין דרך אחרת. גם בגידולי חיטה, אם יגדלו חיטה בלי הדברה, תהיה המון עשבייה שמתחרה על אותם משאבים של החיטה – המים, השמש והדשן – והחיטה תצליח פחות".

"השקיה מדויקת זה שאם צריך חמישים קוב לדונם, המערכת תוציא חמישים קוב לדונם. השקיה מדייקת אומרת שאם אני רוצה לרסס או להשקות במקום אחד יותר ובמקום אחד פחות, אז על ידי מערכת ג'י-פי-אס אני יכול לפקוד על הקו-נוע לפתוח ולסגור חלק מהמתזים, להשקות יותר או פחות במקומות מסוימים באופן ספציפי"

מה עם שיטות הדברה נגד מזיקים – אין פיתוחים טבעיים יותר נגד מזיקים?

"יש היום הדברה משולבת שבה משתמשים באויבים טבעיים. נגיד שיש עש שפוגע ביבול, אני יכול לקנות את האויב הטבעי שלו – כנימה או משהו כזה – והיא אוכלת או הורגת את כל העש המזיק. זו הדברה ביולוגית, שבה נתתי לטבע לעשות את שלו בלי ריסוס. זה פתרון אחד, אבל הוא לא יכול לעבוד בכל מקום.

"יש שימוש בתיבות קינון של תנשמות, שאוכלות מכרסמים, ואז הן מרוצות, החקלאי מרוצה והטבע מבסוט. אבל זה לא תמיד מתאפשר, כי זה מצריך אקלים מסוים, ולפעמים המצב חמור וחייבים להגיב חזק יותר. פתרון נוסף כאמור הוא שימוש ברחפנים: יש פיתוח ישראלי של רחפן שטס מעל החלקה בגובה נמוך, נותן מבט הדומה לרזולוציה אנושית, ואפשר לראות באמצעותו מזיקים או מחלות, ואז מבינים שבמקום ההוא חסר דבר כזה או אחר. בעתיד, אנחנו מקווים, נוכל בשיטה הזו לא לרסס את כל השדה אלא חלקים מסוימים לפי הצורך.

"יש המון שיטות שמטרתן להפחית בחומרי ההדברה כדי לשמור על הסביבה ועל הקיימות שלה, ולכן יש גם שיטות של גידול בתנאים שאינם קשורים לאקלים, כמו גידולים בחדרים סגורים, ששם השימוש בחומרי הדברה פוחת. לצד כל השיטות הללו משרד החקלאות מפקח כל השנה באמצעות השירותים להגנת הצומח, שדוגמים את התוצרת החקלאית כל הזמן כדי לבדוק את השימוש בחומרים המאושרים ולוודא שהכמויות לא יהיו גדולות מהערכים המותרים בכל דבר. המפקחים נמצאים בשטח ודוגמים, ויש סקרים שמתפרסמים פעם בשנה.

"יש חברות ששמו פיתוחים של ג'י-פי-אס על קו-נוע, מערכת השקיה גדולה שנוסעת בשדה ומשקה שטחים גדולים, וככה ההשקיה טובה ומדויקת יותר. יש השקיה מדויקת ויש השקיה מדייקת: השקיה מדויקת זה שאם צריך חמישים קוב לדונם, המערכת תוציא חמישים קוב לדונם. השקיה מדייקת אומרת שאם אני רוצה לרסס או להשקות במקום אחד יותר ובמקום אחד פחות, אז על ידי מערכת ג'י-פי-אס אני יכול לפקוד על הקו-נוע לפתוח ולסגור חלק מהמתזים, להשקות יותר או פחות במקומות מסוימים באופן ספציפי.

"יש גם פיתוח, שעובדים עליו חוקרים, של טפטפת שתוכל לשנות את מצבה בהתאם למידע על הצמח. היא תוכל להשקות השקיה מותאמת לעץ, כי כל עץ יכול להיות שונה במידה מסוימת מעץ אחר באותו מטע. היום פותחים השקיה שווה לכל המטע, וככה נוכל להגיע לניצול מרבי של המים".

מאחר שגם הצבא צועד על קיבתו, בימי מלחמה טוב לשמוע קצת על שימושים אחרים שיש לרחפנים, ללוויינים ולכטמ"מים שנועדו להצמיח, להוסיף חיים ומזון ולקדם את בשורת החקלאות הישראלית החדשנית המובילה שלב אחד קדימה אל עתיד ירוק, משביע וזמין לכול.

 

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן