מציל חיים

1858526 790

מאת: יוסי

חלפו כבר 20 שנים.

כל הזיכרונות, המראות, הצבעים חוזרים. בעצם, הם אף פעם לא הפסיקו.

זה אני שהדחקתי.

עד לפני שנה.

מאז הכול התפוצץ וחזר.

קוראים לזה פוסט טראומה.

ההורים והרבנים שלי לא יודעים שבישיבה התיכונית עברתי אונס בפנימייה. בעצם חמש פעמים.

גם היום הם לא יודעים.

רק אשתי ושניים מהאחים שלי.

תעשו את זה לאט.

אני יודע שהצעד הזה קשה. הייתי שם.

טלפון ראשון.

טלפון שני.

פגישה עם פסיכולוג. בעצם עשרים.

זה מציל חיים.

אלה שמבינים על מה אני מדבר. תדעו,

היום זה לא כמו פעם. ההורים יותר מבינים. הרבנים יותר מכילים.

אני ברוך ה' הקמתי משפחה. אבל חלק מאתנו לא זכו. חלקם גם התאבדו.

כל הכבוד לכם שאתם מפרסמים את "יומנה של שירה".

יש כאלה שבשבילם זה לא יומן אלא מראה למה שהם עברו.

ערמת טישו לא מספיקה. כי בכל שורה בוכים.

ערמת טישו לא מספיקה. כי אנחנו זוכרים את ההרגשה.

זה לא ייעלם אף פעם אבל לפחות לא תתמודדו עם זה לבד.

 

atarMbaolam

 

 

 

כתבות אחרונות

Prev Next
היועץ התורני של החוק

    עידו רכניץ על משפט...

המאבק במסתננים זקוק לכם

   שפי פז ממשיכה להיאבק...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם