חוויות מהגיבוש

1858526 790

מאת: דביר ד'

עוד צעד, רק עוד צעד, ככה אני משקר לעצמי כבר שעה. ככה כשכבר אין כוח, לא ברגליים ולא בידיים, נשאר כוח רק לעוד צעד אחד. אך אחרי הצעד הזה נשאר כוח בדיוק לעוד צעד אחד. וככה זה מתקדם ומתקדם, ובמרחק מאז שנגמר הכוח ההוא גדל האי-רצון לוותר. האי-רצון להפסיק. זה משהו שאי-אפשר לעצור, שאי-אפשר להפסיק, אלא רק להמשיך את השקר של הצעד הבא. זה צעד אחרון שכדי להצליח בו באמת צריך להאמין בדמיון הגדול ולראות את הסוף כדי להגיע לשם.

כדי להצליח לרוץ ריצה ארוכה צריך לדמיין איך תהיה התחושה בסוף. כמה כוח יש בדמיון הפשוט הזה שעוד מעט הכול ייגמר, שגורם לגוף ולשכל להמשיך לעשות משהו גם כשנגמר לו הכוח מזמן.

כמה עצמה יש לבן אדם שיש לו אידאלים והוא מוכן למות על דעותיו, דבר שאינו מובן מאליו, כי כל כסיל הכי פשוט יודע שאין שום טעם לאבד משהו גשמי בגלל משהו רוחני. כלומר שבגלל מחשבה מאבדים עצמים במציאות, אבל גם כל חכם יודע שאין שום טעם לחיים אם אין לך משהו לעקוב אחריו, אם אין לך ערכים – אין לך גם שלווה.

אני עומד בתחנת הרכבת לאחר גיבוש שייטת 13, פצוע, כואב על הנפילה, אבל כבר מדמיין את הגיבוש הבא.

 

 

 

 

כתבות אחרונות

Prev Next
זמן המראה

  אבינועם הרש מכין אתכם...

צעד לקראת השיבה הביתה

  שולי מועלם עד החזרה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם