לא מכור לכלום

1858526 790

מאת: אורי

שלום, קוראים לי אורי ואני לא מכור.

אני לא מכור לכלום, שולט בכול, בכל מה שעושה לי טוב, בכל מה שמרגש אותי ובכל מה שגורם לי להרגיש חי.

יש לי ביד אינסוף, אינסוף תמונות, אינסוף סרטונים, אינסוף ידע, אינסוף אנשים, חברים, דעות ומחשבות, ריגוש אינסופי שלא נגמר לעולם (מקסימום מגדילים את החבילה). לא הרבה עלה לי האינסוף הזה, שבוע עבודה והופ! גם לכם יש אחד כזה.

אני כבר שנתיים מחזיק בו ולא מבין איך עד עכשיו חייתי בלעדיו, לא מבין מה הייתי עושה פעם בתור לרופא, כשהמורה בדיוק מסביר משהו שכבר הבנתי, כשאחד ההורים נואם לי, כשחברים נפגשים ובדיוק מדברים על נושא שפחות מעניין אותי, מה, הייתי פשוט בוהה באוויר? איזו מין תחושה מוזרה.

לא מבין למה כולם נגד המכשיר הזה ששינה לי את החיים, הפך כל ערב עם פוטנציאל שעמום לערב מלא ריגוש מול סרט שהושקעו בו מיליונים רק בשבילי, שאוכל לשבת מכוסה בשמיכה עטוף בפסיביות מענגת וצולל לתוך ים האפקטים המרגשים, המכשיר הזה שגואל אותי מכל מצבי המבוכה האלה כשבדיוק צריך לדבר על משהו מלא תוכן וערכיות, ואני? למי יש כוח לזה? אני בדיוק רואה סרטון ביוטיוב על כל האנשים ששברו שיאי גינס.

אני בטח נשמע לכם מכור, אה?

אני לא מבין אתכם. למה נראה לכם שאני לא יכול לשלוט באינסוף הזה?

נכון שאני כבר שנה וחצי מנסה לעשות דיאטה ונשבר אחרי שבוע אבל זה לא קשור, הרבה יותר קשה לשלוט ברצון לאכול כשזה טעים.

נכון שאני כל בוקר מתעורר מאוחר עם תחושה מעיקה ומחליט "זהו, ממחר קמים בזמן", פשוט העייפות הזו הורגת אותי. מאז שאני ילד קשה לי לקום, זה לא קשור.

נכון שאני כבר תקופה ארוכה מחליט שמהיום אני שומר את הברית ונופל שוב למחרת, אבל אתם יודעים איך זה, נו, זה פשוט חזק ממני.

נכון שאני כבר שנים מנסה לשלוט בעצמי בכל פעם שמכעיסים אותי באמצע משחק כדורגל ולא מצליח, אבל מה אפשר לעשות? האדרנלין של המשחק גובר עליי.

נכון שכבר שנתיים אני מחליט שלמבחן הזה אני אלמד אפילו אם כל החברים נשארים עד מאוחר כי אני צריך לשים לעצמי גבול, ובסוף ניגש למבחן ורק מחכה שייגמר, ותחושת התסכול מהכישלון שיבוא אחריו; אבל אל תשפטו אותי, אתם יודעים אני בגיל כזה שקשה לשים גבול.

אז נכון, אני לא מצליח להגביל את עצמי בשום תחום בחיי, זה ממש מתסכל, מייאש ובעיקר מרוקן מתקווה שאי פעם אצליח במשהו, ואני שואל את עצמי: "אורי,יש לך כל כך הרבה התמודדויות בחיים, אתגרים הדורשים ממך לשים גבול בשביל להצליח, ואתה כושל בהם יום אחרי יום, אז לשים גבול לאינסוף יש לך כוח?!"

אז האמת המרה היא שלא! אני מתעסק כל החיים בלשים גבולות בשביל להצליח וזה כל כך מעייף! הסוללה שלי נגמרת, ללחוץ "סטופ" באמצע סרט עטור פרסי אוסקר מרוקן אותי מכוחות, כוחות שאני צריך מחר בשביל להפסיק לישון כי צריך לקום, להפסיק לאכול כי זה כבר ממש מוגזם, ללכת הביתה ממפגש חברים כי יש מבחן מחר ועוד אינסוף דוגמאות. זה שואב אותי, מרוקן אותי ובעיקר ממלא אותי, ממלא אותי בכלום. בעוד ריגוש של סרטון מרגש שפטר אותי מהעול של להסתכל פנימה, לבדוק מה אני באמת צריך, מה באמת יעשה לי טוב, זה ממלא אותי בתחושת התענוג שבאפטיות, אפטיות המאפשרת פשוט להמשיך לשכב עד ש... עד ש... טוב אמא שנייה אני בא אני באמצע המתח!

אחח הבהייה המתמשכת במסך המהפנט, לא מתמודד, לא מנסה, לא נכשל, לא בונה, לא מתאכזב ובעיקר לא מרגיש, רק בוהה.

החיים האמתיים הפכו לרקע של החיים שקורים בתוך המסך 5 אינץ' שלי, חסרי תוכן, בנייה, משמעות ואמת, אבל אתם יודעים, אני בגיל כזה שקשה לשים גבולות. טוב יאללה בדיוק יצא פרק חדש.

ושמישהו ינסה להוציא אותי מהבועה שלי.

כתבות אחרונות

Prev Next
מתקפה גרעינית

  ד"ר יוסי לונדין בעקבות...

לא תחמוד

  הרב יהודה ברנדס על...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-662190

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם