פינחס שטרית

מַמָּשׁ כְּמוֹ הַיֵּאוּשׁ

גַּם הַפַּחַד הוּא מִשְׂחָק,

תַּאֲמִין בּוֹ הוּא יִחְיֶה

תְּכַזֵּב בּוֹ הוּא נִמְחָק.

מַמָּשׁ כְּמוֹ הָאוֹר

גַּם הַטּוֹב שֶׁלְּךָ קַיָּם,

תָּצִיף אוֹתוֹ טִפָּה

תִּרְאֵהוּ רֹחַב יָם.

מַמָּשׁ כְּמוֹ הַתִּקְוָה 

הָעֹז נִמְצָא כְּבָר אֶצְלְךָ,

כָּל הַמַּסָּע הוּא לְגַלּוֹת

אֵיךְ הַכֹּל גָּנוּז בְּךָ.