עשה לך רב Featured

1858526 790

עמנואל הרוניאן

 

ברוך השם הציונות הדתית נתברכה בתלמידי חכמים!

 

ולהכיר את קשת הגוונים והצבעים – חניכיה מבקשים.

 

חלקם צופים פני עתיד ומבקשים "לעשות להם רב" בשנים הבאות,

 

חלקם רוצים להבין את המפה ואת היחסים בין בתי המדרשות.

 

זהו צורך מובן וטבעי.

 

רוצים לקבל הבנה ומושג עצמי.

 

חכמינו אמרו "עשה לך רב", לא "עשה לך תלמיד".

 

"והעמידו תלמידים" – שיעמדו על דעתם ויבחרו. תמיד.

 

המחלוקות בין תתי הזרמים הן בדעות ולא בלבבות,

 

וכשמקבלים אותן כמציאות הן מפרות ומבורכות.

 

באמת רב המשותף על המפריד,

 

אך המפריד בולט יותר וגם מפחיד.

 

את הכיוונים השונים אין צורך לטשטש,

 

וגם אין כאן באמת במה להתבייש.

 

לא מבקשים להתכתש ולהתגושש,

 

רק ללמוד ולגלות ולא להתכחש.

 

אין עניין "להכניס למגֵרות" ולחלק ציונים,

 

רק להכיר את גודל המנעד וכמות האפיקים.

 

יש שחלונות בית מדרשם מכוונים לשמיים,

 

ויש שמקפידים על הארץ לנעוץ רגליים.

 

יש שמנהלים שיח פנימי עם עולמם,

 

ויש שמנהלים שיח עם עולמות שמולם.

 

יש שיתכבדו ויזמינו מגידי שיעור "חרדים",

 

ויש שיתכתבו עם הוגים "חילונים".

 

ורבים מדברים בשפות שונות:

 

הלכתית, חסידית, או סתם עממית.

 

"קוקיסטית", אקדמית, או בעצם עכשווית.

 

יש שמרנים, מסורתנים, אולי "אדוקים",

 

ויש פרוגרסיבים, חדשנים, אולי "חופשיים".

 

יש בעלי עקרונות ויש גמישים,

 

יש זהירים ויש נועזים.

 

יש ישירים ובהירים, ויש שבעמימות מרמזים.

 

יש

 

מערביים; מזרחיים.

 

מרכזניקים; גושניקים.

 

קווניקים; שג"ריסטים.

 

כמו-ליטאים; כמו-חסידים.

 

מודרניים; פוסט-מודרניים;

 

אולי גם פרה-מודרניים – תנ"כיים.

 

ויש רבים ששכחתי להזכיר,

 

ומסתמא לא מעט שאינני מכיר.

 

יש מוכרים יותר ויש ממש נסתרים.

 

יש מעמיקים בנקודה אחת ויש רחבי אופקים.

 

יש גאוני עולם בעלי שיעור קומה באמת,

 

ויש שתפקידם להשלים כמה חסכים כעת.

 

יש שקיבלו סמיכה והכרה מגדולי הדורות הקודמים,

 

ויש שקיבלו את כוחם מקהל צעירי הדורות הבאים.

 

ויש כנראה מקום לכולם.

 

תלמידי חכמים מרבים שלום בעולם.

 

"כולם אהובים, כולם ברורים, כולם גיבורים,

 

וכולם נותנים רשות זה לזה".

 

אין כאן תחרות. "אני בריה וחברי בריה",

 

ולכל אחד שליחות מלאה.

 

ויש גם כמה כאלה שרואים את עצמם באופן מאוד מסוים,

 

אך מה לעשות שאחרים לא מבינים את עצם דימויָם.

 

יש פרוגרסיבי שטוען שהוא שמרני.

 

ויש אדוק שמרגיש חדשני.

 

כי יש כאלה, כנראה הרוב,

 

שלוקחים מעט מכל הטוב.

 

ושמא כולם כלולים זה בזה

 

ומקבלים באהבה זה מזה,

 

ובכל אחד נמצאת בבואה של חברו,

 

במינון המסוים המדויק לאופיו.

 

יש "חסד" ו"גבורה",

 

ויש "תפארת" המנסה לשלב באמת,

 

ו"ניכרים דברי אמת", ואנשי אמת.

 

יש "נצח" ו"הוד", הנאמן כל אחד לצד אחר כעיקרון,

 

אך לקבל טיפה מהצד השני לא יראה כחיסרון.

 

ויש "יסוד" חשוב – "ועמך כולם צדיקים".

 

כך מתגלה "מלכות" החכמים.

 

"וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ... יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל".

 

המלכות – תלויה באחדות.

 

והאחדות – בקבלת השונות.

 

והשונות – בהכרת ההבדלים.

 

וההבדלים – כל הזמן מתעדכנים.

 

אני נאיבי מהאו"ם – נכון;

 

וכמותי אקווה שיש עוד המון.

 

חידוד ההבדלים אותי לא כל כך מרתיע.

 

קבלת השוני מאפשרת לאחדות להפציע.

 

בסוף מה שחסר כרגע הוא הסנהדרין,

 

ששוקלת את כל הצדדים ומכריעה את הדין.

 

אבל הדרך לגאולת בית הדין הגדול,

 

עוברת דרך הכרה וכבוד לכול.

 

אז את מי בסוף אבחר לעשותו לי רב?

 

זו שאלה של כנות ודיוק אישי רב.

 

העיקר שיהיה "קליק" אנושי ודרך ארץ,

 

יראת שמיים ולב מלא חפץ.

 

כתבות אחרונות

Prev Next
כי יש א‑לוהים שופטים בארץ

  מאמר מאת הרב חגי...

נורה אדומה

  ד"ר מיכאל אבולעפיה מגיב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם