קינת הכינור


הוליכהו רגליו בלי משים אל העיר העליונה.
לפתע, ראה אותו מבצבץ מבין ההריסות של אחד הבתים.
כינור הדור שחקוק עליו באצבע אומן:
"שמעיה מבית מעזיהו הלוי".

הוא הרים את הכינור בעדינות.
צליל בודד בקע ממיתריו, צליל היגון והכאב.
הוא נזכר במחולות ניסוך המים.
הוא נזכר בהדרו של כוהן גדול ביום הכיפורים.
הוא נזכר בשלוש כתות בקרבן הפסח.
לבו, אי לבו, רעד בתדהמה.
איכה הייתה קריה נאמנה לחרפה בזויה.
***
לא ארכו הימים ואף הוא נסחף בשטף הגולה.
מגיע אלי נהר כבר, ברשותו שק קטן עם כמה זיכרונות.
בידו מחזיק באומץ את נרתיק הכינור. מייחל שישוב לנגן אור.

פונה אליו אחד השובים, מה יש בנרתיקך?
הוצא נא ואראה, יהודי בזוי שכמותך.
שולף הוא ברעד את כינור הלוי, עיניו הלחות מוצפות בבכי.
כינור נאה הוא זה, כך אומר השובה, אולי תוכל לנגן ניגון או שניים.
שמענו עליך כי טוב תנגן. נשמע נא אם כנות השמועות או שמא כזב בהן.

ויהי כי שמע דברי הבוזה, הבחין אז בעץ ערבה איתן העומד ובוכה את בכיו שלו.
עליו משוכים היטב ואין בהם פגימה, והרוח מבדרת אותם ביללה נוגה.
תולש את הכינור בחזקה מיד השובה, ומניחו על ענף חזק ואיתן.
לא אנגן שום ניגון מחמדה גנוזה! השחתם יופייה, ולא תוסיפה לראותה!
הצלילים הללו שמורים לאחר, לעולם לא תזכו לשמוע נגינתה, עם זר ועוקר.
***
ובכל לילה ולילה כעת חצות, מכל קריה נעימה עולה התפילה.
צדיקים מתעטפים בטליתם ועל הארץ יושבים ובוכים את בכי האומה.
ובאותה שעה ממש כינורנו נד, ברוח המניעה מיתריו עולם חדש נרקם.
נזכר הוא בכינור דוד המתפלל, בערגה ותפילה לבניין לביאה ועולל.

על גדות הנהר נשמעים צליליו, נוגים, כוספים וזוכרים.
כל בכי ותפילה עוד אבן בונה.
שישו את ירושלים כל המתאבלים עליה.
עוד ישוב הכינור האבל לנגן בעיר הומה.
קריה נאמנה, נזר תפארה, כלילת יופי.

כתבות אחרונות

Prev Next
הציונות הדתית - איפה אתם?

  למה לא אכפת לנו...

לשמור משפטי צדקך

  לרב ארלה הראל נאבד...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם