רות ק' 

יושב לו ממעל כוכב

אור קטן בפני מרחב.

שקוע בכל דא והא

רבה עליו היא התמיהה.

וקול אזי עליו המה,

קולה העז של החמה:

מה תעסוק, אתה הקט?

הן תפקידך מזמן שקט,

לא לך תהי עבודה

נדמה אתה לי כחידה.

בזמן בו מתקרב החג

ֿכמותי תהא עמל וחג?

אני אאיר לבני עולם

קרני בעוז להם כולם,

אתה תנוח כוכבי

אני את השמחה אביא.

הרכין אז המדובר עיניו,

ובקול הסוי עדין עניו 

לחש: המה ענייני כוכב.

 

באפלה יושב לו הכוכב

אור קטן בקדרות נרחב.

למטה בחיבה מביט

צרוף חן כמו ניצוץ שביט.

אזי עליו התרעם ירח:

במטותא, על מה הנך שמח?

בשקט שב – הלא תבוש?

אל מול נכבד – קולך תכבוש.

מרוחק כל כך, חסר משמעות

כמו בוודאי היית טעות.

חג היהודים מתקרב, הנה בא

אני נבחר להתברך בחיבה!

כנגדי בני אנוש ימלאו כוונה

כשנחה שמש, אני להם – לבנה.

אך ליבו נכמר לנוכח קטן.

ובקול רך ויותר ממותן

שאלו - אז מה תעשה עכשיו?

וכמו ניחוח נופת עליו נשב

כשהלה ענה: ענייני כוכב.

 

עומד ברקיע אותו הכוכב

ברק ורעם! ורוחו נשגב.

בעדינות סח לאורים גדולים:

אכן רבותיי בזמנים מושלים.

אך אף לי גם לי פיקדון

נבחרתי גם אני לעת זו לאדון.

עוד אדמע – אך שמחה היא מלבכות

הן החג הבא הוא חג הסוכות!

האם תמים אתם – האינכם יודעים?

תבוא שעה שצריכים לי היהודים.

לאחר חמה במערב הוטמנה,

לאחר אפילו שקעה הלבנה,

בין עפאים, ענפים ודקלים – 

ירימו עיניהם אותם נעלים,

תחת שמי צלמוות ושחור נרחבים

כי צריכים הם לראות את הכוכבים!

וכמו "יישר כוחך" על מצחו נכתב

וכאילו קם לחיים מחדש הסתיו

ברם פוטרם בהינף – "הא, ענייני כוכב".

 

ענייני כוכבים

רות ק' 

יושב לו ממעל כוכב

אור קטן בפני מרחב.

שקוע בכל דא והא

רבה עליו היא התמיהה.

וקול אזי עליו המה,

קולה העז של החמה:

מה תעסוק, אתה הקט?

הן תפקידך מזמן שקט,

לא לך תהי עבודה

נדמה אתה לי כחידה.

בזמן בו מתקרב החג

ֿכמותי תהא עמל וחג?

אני אאיר לבני עולם

קרני בעוז להם כולם,

אתה תנוח כוכבי

אני את השמחה אביא.

הרכין אז המדובר עיניו,

ובקול הסוי עדין עניו 

לחש: המה ענייני כוכב.

 

באפלה יושב לו הכוכב

אור קטן בקדרות נרחב.

למטה בחיבה מביט

צרוף חן כמו ניצוץ שביט.

אזי עליו התרעם ירח:

במטותא, על מה הנך שמח?

בשקט שב – הלא תבוש?

אל מול נכבד – קולך תכבוש.

מרוחק כל כך, חסר משמעות

כמו בוודאי היית טעות.

חג היהודים מתקרב, הנה בא

אני נבחר להתברך בחיבה!

כנגדי בני אנוש ימלאו כוונה

כשנחה שמש, אני להם – לבנה.

אך ליבו נכמר לנוכח קטן.

ובקול רך ויותר ממותן

שאלו - אז מה תעשה עכשיו?

וכמו ניחוח נופת עליו נשב

כשהלה ענה: ענייני כוכב.

 

עומד ברקיע אותו הכוכב

ברק ורעם! ורוחו נשגב.

בעדינות סח לאורים גדולים:

אכן רבותיי בזמנים מושלים.

אך אף לי גם לי פיקדון

נבחרתי גם אני לעת זו לאדון.

עוד אדמע – אך שמחה היא מלבכות

הן החג הבא הוא חג הסוכות!

האם תמים אתם – האינכם יודעים?

תבוא שעה שצריכים לי היהודים.

לאחר חמה במערב הוטמנה,

לאחר אפילו שקעה הלבנה,

בין עפאים, ענפים ודקלים –

ירימו עיניהם אותם נעלים,

תחת שמי צלמוות ושחור נרחבים

כי צריכים הם לראות את הכוכבים!

וכמו "יישר כוחך" על מצחו נכתב

וכאילו קם לחיים מחדש הסתיו

ברם פוטרם בהינף – "הא, ענייני כוכב".