קטנה ברשת 
רשות הדיבור 
המדריך 
ראשי 
אלישוב הר שלום
פגשתי את הטוב
מעט מדוכדך
על קצות בניין
אמרתי לו
שלום והוא
הנהן בראשו
מביט כלפי מטה,
ושולח בי מבט רוטן
על שהעזתי להפריע
בסיטואציה כה
"אינטימית" ללא הזמנה
התיישבתי בשתיקה
דקות ארוכות של ריק
ובלי הכנה, הטוב פרץ בבכי
ואיים בקפיצה
"ואז מה?" הטחתי בפניו
ולמשמע השאלה
הוא היה נראה מופתע
"אינני יודע", אמר
ושחרר את אוויר ריאותיו
וידיו נפרשו לצדדים
קרס והתיישב לצידי
בני האדם
כבר לא מאמינים בי
הפכו אותי לאיזו
הנאה רגעית
נמאס לי!
מאין סוף
לבבות שבורים ונעולים
מהרע שאוסף אליו
את כל בני האדם
מתעתע ומשחק בכולם.
חבקתי אותו לפתע
בהתחלה זז באי נוחות
ואז הסכים להתרפק
טוב,
זה לא בני האדם
שלא מאמינים בך
זה בני האדם
שלא מאמינים בעצמם
קצת אגואיסטי לקפוץ
כשיש עולם שלם
שמבקש ממך דבר אחד
שתתעקש עליו
יגעת ומצאת תאמין.
נפרדנו לשלום
אינני יודע מה הוא החליט, הטוב,
אם תראו אותו, ספרו לכולם
שאפילו לטוב יש משברים...
