נכון, אבל גם הדור של פעם לא נקי. איפה אמא שלי, שפעם ישבתי ודיברתי אִתה שעות על החיים שלי, שפעם יכולתי לבקש ממנה משהו ולדעת שהיא שמעה אותי?
אני מרגישה כאילו יש מסך בין אמא שלי לבינינו, הילדים. בשביל שהיא תפנה אליי את כל תשומת הלב שלה אני צריכה לקרוא לה כמה פעמים. כשאנחנו מדברות, פעם בהמון זמן, מלב אל לב, אני יודעת שבכל רגע יכול לבוא איזה טלפון בעניין העבודה ואיבדתי שוב את אמא. היא עונה לו, מדברת חצי שעה ואז פתאום הולכת לשלוח איזה מייל, ואני נשארתי עם התסכול תקוע בלב. ואמא שלי, היא האמא שדוגלת בחיבור בין בית לעבודה - איבדה את הילדים שלה כמעט לגמרי בתוך ים הטלפונים וההודעות.
וכשאני בטלפון? שה' ירחם עלינו.
הדור של היום זה לא הדור של פעם.