אַבְרָהָם כֹּהֵן

אֲנִי נִצּוֹל שׁוֹאָה

לְיוֹם אֶחָד בִּלְבַד

יוֹם כָּזֶה מְיֻחָד

שֶׁבּוֹ אֲנִי מְכַכֵּב בַּכּוֹתָרוֹת

אֲנִי נִצּוֹל שׁוֹאָה

שֶׁחַי בְּדִירָה מִתְפּוֹרֶרֶת לְבַד

תַּדְלִיקוּ אֶת הַטֶּלֶוִיזְיָה

מְדַבְּרִים עָלַי בַּחֲדָשׁוֹת

אֲנִי נִצּוֹל... וְ...

אֵין לִי אַף אֶחָד

וְלִפְעָמִים אֲנִי זָקוּק לְחָבֵר נֶחְמָד

אִם תִּרְצוּ לִיצֹר אִתִּי קֶשֶׁר

הַמִּסְפָּר שֶׁלִּי צָרוּב עַל הַיָּד

לָעַד

אֲנִי נִצּוֹל שׁוֹאָה

לָקוֹחַ שָׁבוּי שֶׁל אִרְגּוּנֵי צְדָקָה וַעֲמֻתּוֹת

בַּיּוֹם שֶׁאַחֲרֵי אֶשָּׁאֵר בְּלִי כֶּסֶף לִתְרוּפוֹת

אֲנִי אֶגְוַע בָּרָעָב

וְאַתֶּם תֵּצְאוּ לְפִרְסוֹמוֹת