ימי גבורה ואמונה Featured

1858526 790

נתנאל

בימים אלה, שבהם מתרבות המחלוקות הן בציבור שלנו בפרט הן בעם בכלל, חשבתי שטוב שניזכר מה תפקידנו, מה מניע אותנו, מהי האחריות שלנו. בימים שבהם מדברים מצד אחד על מוכנות צה"ל למלחמה, ומצד שני על שילוב נשים בצה"ל, כשמצד אחד מדברים על סיפוח, ומצד שני על סכנת תוכנית המאה, ומצד שלישי על איחודים בימין ואיחודים בשמאל, חשבתי שטוב שנחשוב, ונבין רגע למה אנחנו פה, למה אנחנו ציונות דתית, למה ה' שם אותנו במציאות כזו, בתקופה כזו, בזרם כזה, ומה תפקידנו בתוך העם הקדוש הזה.

מובן שיש הרבה תחומים, אבל נראה לי הבולט והממשי שבהם הוא עניין הגנת המולדת, ואחיזת עמנו בארץ הזאת, שהיא חלק עיקרי בתהליך גאולתנו.

לשם כך אביא כמה מקרים שימחישו את כוונתי.

ישנם שלושה אנשים שממש תפסו את תשומת ליבי, והמחישו לי יותר מכול את העניין הזה.

משה פלסר – שזינק על מחבל בפיגוע טרקטור, כשהיה טירון בחופשה.

הוא הסביר בשידור חי מה המשמעות של מעשיו ומה הניע אותו – מצוות הקם להורגך השכם להורגו ולא תעמוד על דם רעך, ועשה קידוש השם גדול.

דביר בר חי – שלחם במבצע עופרת יצוקה וקיווה לשים דגל כתום על חורבות גוש קטיף. אך נפצע ולא הספיק למלא את מבוקשו.

וחייל שאת שמו אני לא מכיר – שבמכתב מרגש ששלח לסיון רהב-מאיר בזמן המבצעים בצפון הרצועה ביטא את תחושותיו העילאיות מהלחימה באזורים אלו. מוזמים לחפש ברשת את שמם של החיילים דלעיל ואת המילים הבאות לסיפור השלישי: "חיילים בגוש שנתיים אחרי הגירוש", ולראות סרטונים על סיפוריהם.

מה משותף לכל האנשים האלה? הם היו חיילים דתיים, שביטאו את הדבר שחסר כל כך בעם שלנו – רוח אחרת, רוח של גבורה, במיוחד בצבא שלנו. ואת זה אנו בני הציונות הדתית צריכים ליישם, זה תפקידנו – לרומם את רוח העם. ולא מתוך התנגדות או סלידה, אלא מתוך אהבה לעם הזה, ובגלל זה נילחם על המולדת כי חשוב לנו העם, ונדרוש שהרב הצבאי יאמר תפילה לפני היציאה לקרב כי חשוב לנו עם ישראל, ונדרוש את קדושת המחנה כי חשוב לנו עם ישראל, ונתנגד לכל מסירת חלק מהארץ ונדרוש לשוב לכל מרחבי ארצנו כי חשוב לנו עם ישראל. וכמובן, מעל לכול, חשובה לנו ולכל העם שלנו ארץ ישראל.

לא מזמן ציינו ביישוב שלי את יום השנה לנפילתם של דוד רובין ואחיקם עמיחי ה' יקום דמם, שני חיילים שאהבו את הארץ וטיילו בה לאורכה ולרוחבה, ונפלו בקרב עם מחבלים בנחל תלם, בערב שבת קודש פרשת שמות, י"ט בטבת תשס"ח, ובגבורה השיבו אש והספיקו לחסל חלק מהמחבלים לפני שנפלו. ובזכות נערה גיבורה שהייתה עימם וניצלה בנס, גם זכו להיקבר.

בזכות אותם גיבורים, החיים והמתים, נמשיך ונלמד מגבורתם ונעלה את עמנו מעלה מעלה בדרך לגאולה השלמה.

כתבות אחרונות

Prev Next
שבועות – חג השלום

  מאמר מאת הרב אליעזר...

לא מחנה הימין עומד למשפט

  עו"ד נדב העצני על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם