אלישוב הר-שלום

אֵיךְ קוֹרֶה

וְיוֹצֵאת אִשָּׁה

פֶּתַח בֵּיתָהּ

נוֹשֶׁקֶת לְעוֹלָלֶיהָ

לְשָׁלוֹם וְאַהֲבָה

מַנִּיחָה אֶת סִיר הַצָּהֳרַיִם

עַל הַגַּז, וְלֹא שָׁבָה

גַּם כְּשֶׁכְּבָר חֹשֶׁךְ כָּבֵד

יוֹרֵד עַל לֵב כָּל אוֹהֲבֶיהָ

הַדֶּרֶךְ מִתְפַּתֶּלֶת

כְּנָחָשׁ אַרְסִי

בְּלִי הֲכָנָה

הַפַּח נִשְׁבַּר/הַלֵּב

אֵיךְ קוֹרֶה

וְיוֹצֵאת אִשָּׁה

פֶּתַח בֵּיתָהּ

פּוֹגֵשׁ בָּהּ

עֲקַבְיָא בֶּן מַהֲלַלְאֵל

לֹא אוֹמֵר

מַשְׁפִּיל מַבָּטוֹ

קוֹרֵעַ בִּגְדוֹ

עַתָּה כְּשֵׁרָה הַשָּׁעָה

לָבוֹא לִפְנֵי מִי שֶׁלֹּא

הֶחֱסִיר בְּעוֹלָמוֹ כְּלוּם

וּבָרָא אִילָנוֹת וּבְרִיּוֹת טוֹבוֹת

לוֹמַר לוֹ בִּתְחִנָּה

דַּיָּן אֱמֶת

עַתָּה חָסֵר עוֹלָמְךָ

שְׁלַח גְּאֻלָּה וְנֶחָמָה