יש ספרים שלא ראוי לפרסם עליהם ביקורת

צבי טל, עפרה

כקורא ותיק של ביקורות הספרים של דוד ופנינה שמחון, הכתובות בטוב טעם ובפירוט רב, התפלאתי לקרוא על סופר שאכן נחשב מיוחד במינו ביקורת חיובית ומהללת, אף שהספר רווי בתיאורים שהם מחוץ לתרבות הקריאה של קוראי עולם קטן. הכותבים התייחסו לכך רק במשפט – "אמנם יש חלקים בספר שאינם תפארת הכתיבה האנושית". אני זרקתי לפח האשפה את הספר שעוביו יותר מ-800 עמודים, לאחר שהגעתי למחציתו, כדי שאיש מבני ביתי או ממעגל חבריי לא יקרא בו. אני לא כזה אנין טעם, אבל ספר כזה לא ראוי להעלות על במה מכובדת כמו עולם קטן.

תגובת דוד שמחון:

שלום צבי,תודה רבה על התייחסותך ועל הביקורת שלך.

כפי שרמזתי גם בדברים שכתבתי, היו בספר קטעים שהרגשתי בהם אי נוחות רבה.והאמת היא שאני תמיד מתלבט. ספרים רבים ויצירות רבות מכילים גם קטעים בעייתיים.

אם מדובר בספר גרוע או ביצירה שנראית לי נחותה באופן כלשהו – אין לי שאלה בכלל. הבעיה היא שגם יצירות שתורמות לי מאוד ושאני מרגיש שהן חשובות באופן מסוים – כוללות לא פעם קטעים בעייתיים. ואז מתחילה ההתלבטות שלי. על הרבה מאוד ספרים ויתרתי במהלך השנים. ולאור תגובתך נראה ששגיתי בפרסום הביקורת המדוברת.

ביקורת כמו שלך היא דבר מבורך מאוד מבחינתי כי היא עוזרת לי לכייל את החושים שלי בנושא עם הקוראים שלי. דבריך עוזרים לי להבין מה ראוי ומה לא, וגורמים לי לבדוק שוב את הגבולות שלי ואת האיזון בין אהבת הספרים לבין תשומת הלב לדברים הרעים שיש בהם לפעמים. אני מבין מאוד מה שכתבת ומקבל את ההערה. ייתכן שפספסתי כאן.תודה רבה, דוד.