להגדיל את הכיפה Featured

1858526 790

תומר

למרות המוצא העדתי שלי אני חלק ממה שיגדירו בעלונים כ"דתיי הפריפריה, השכונות, העירוניסטים". למדתי בישיבה תיכונית ואני בא ממשפחה סרוגה, אבל לא הלכתי לתנועת נוער ולכן כבר מגיל צעיר היה לי הרבה זמן עם עצמי למחשבות בסוף השבוע.

דעה עצמית תמיד הייתה לי, ולכן אף שהתחלתי בישיבת הסדר מוכרת עזבתי די מהר, כי הרגשתי שזה לא בשבילי וששירות מקוצר יהיה רמאות מבחינתי, כאילו בשש השנים שלפני זה ניצלתי כל דקה ללימודים וכשצריך לבחור בין צבא לישיבה אני בוחר בישיבה על חשבון הצבא.

בכל מקום שהייתי השתדלתי לייצג את עצמי בלבד, ולא "מגזר", כי איך אני יכול לייצג את מי שלא נוהג כמוני, ובכלל, בפעם הראשונה בחיי אני נמצא בתפקיד חשוב, חייל בצבא ההגנה לישראל, ויכול לייצג את עצמי בלבד ולא שום "מגזר".

הייתי בטוח שכאשר אצטרך לפשוט מדים אעלה על "מדים" חדשים, שחור-לבן, מחליף את הכיפה לשחורה וחי כחרדי. שבמה שקשור לעבודת ה' אתחיל לראות שליחות כל רגע, בדיוק כמו שציפו ממני כשהייתי חייל בצבא.

לא נתתי לדמיונות להתגשם. אמרתי לעצמי שאולי בכל זאת יש קורטוב אמת בדרך שבה גדלתי.

אז קודם כל הגדלתי (קצת) את הכיפה.

בהתחלה במשפחה אמרו "מה, נהיית ברסלבר?!" אבל מתישהו התרגלו, בזמן שאני חש שאני חי בעולם הפוך. למה בעיני רוב הציבור שלנו לגיטימי שהחבר'ה הצעירים חובשים "כיפות שקל", אך להגדיל את הכיפה זה חריג? כעת הבנתי שאני בוחר איך להתייחס לביקורת, גם כשהיא מגיעה מאנשים קרובים.

והבנתי שאני יכול גם לחבוש כיפה סרוגה וגם ללמוד שיעורים קבועים ולהיות מחובר לרב של חב"ד בשכונה; אז אם למדתי יותר "תניא" מאשר את כתבי הרב קוק, אני יותר "ציוני דתי" או "חב"דניק"? הבנתי שאני לא צריך הגדרות, שעדיף למצוא את המשותף מאשר את המפלג, שאני לא חייב דין וחשבון לאיש מלבד לקב"ה.

השבוע חל י"ט בכסלו, ובתוכנית אירוח מסוימת ראיינו שני המגישים (חובשי כיפה סרוגה) מרצה ידוע לתורת חב"ד. אחד מן המגישים, שהוא גם אחד מבעלי העיתונים הגדולים לציבור הדתי, שאל: "חב"ד זיהו חוסר בציבור הציוני-דתי, שהתחלתם לעשות את אירועי 'צמאה' ולנסות להפוך את כולנו לחב"דניקים?"

נעצבתי על השאלה. עצב על כך שהשואל התקשה להבין שכולנו יהודים, שזה לא משחקים של "אנחנו" ו"הם", ושבינתיים בציבוריות הישראלית החב"דניקים נתפסים כשליחים הרבה יותר רציניים ומשפיעים מאשר הציבור הסרוג.

כשהייתי ילד חשבתי שעליי ליישר קו עם מובילי דעה כאלו, כי יש להם הרבה השפעה וכוח. והיום, בעיקר חבל לי על כך שעם כל הטוב הגנוז בהם ובפעלם, הם מחנכים כך את ילדיהם. כי אני, בטח שלא אחנך את ילדיי שיש רק דרך אחת לעבוד את ה'.

כתבות אחרונות

Prev Next
שבועות – חג השלום

  מאמר מאת הרב אליעזר...

לא מחנה הימין עומד למשפט

  עו"ד נדב העצני על...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם