אפשר גם אחרת Featured

1858526 790

אפשר גם אחרת – תשובה למוריה מאיה מיצהר

משה הכרמי, מחולה

אצרף הסכמתי על פתיח דבריה של מוריה. "הכול התחיל במשפחות בודדות, חלוציות ואמיצות, אשר עלו לגבעת טרשים שוממה במסירות נפש ראויה להערצה".

מכאן ואילך נפרדות דרכינו. בסביבה האחרת שבה אני חי איש לא קיבל מעולם לידיו צו הרחקה דרקוני, איש לא נאלץ לרתך עצמו לקרקע כדי למנוע פינוי, לא זכורה לי שרשרת אירועים שפגעה במרקם היחסים בין הצבא לתושבים וכמובן לא זכורה פעילות אלימה מצד הצבא כלפי התושבים.

האירועים הקשים שמוריה מציינת הם כנראה ייחודיים והם נחלת יצהר ובנותיה. הם זרים לנו וליישובים רבים בשומרון ובבקעה. אני מכיר מציאות הפוכה. מציאות של הערכה הדדית, חיבוק וכבוד לכוחות הביטחון על מאמציהם לאפשר לנו שגרת חיים שקטה ובטוחה.

ראוי היה למוריה ולתושבי יצהר לשקול לאמץ גישה אחרת. גישה של הכרת הטוב. ואז אולי יחסכו מעצמם צווי הרחקה ועימותים מיותרים מול אלה שהוסמכו להבטיח את שלומם.

מחשבות על זִקנה

ישי

איום, איום ונורא. טיפה של נחמה, קרן אור קטנה בביקור של בן, נכד או קרוב משפחה. ניוון ושכחה, מעין חיים ללא משמעות או מטרה.

החברה נעלמת, מתפוגגת, אלי אדמה צוללת, שוכנים לעד בבית אבן מבודד.

ישנם שכבר הלכו לעולמם, ישנם שעוד נושמים באותו בית אבן מבודד ומרוחק, אותו בית אבן שהחברה בנתה במיוחד לאנשים שאינה רוצה לראותם, שאיננה באמת מכבדת אותם...

נדאג לכם לכול: אוכל, שתייה, לינה ורפואה, שתמשיכו שם באותה פינה, שלנו לא תהוו הפרעה.

אוצרות חוכמה יורדים לטמיון, מוסר וכבוד בסיסיים של הכרת הטוב הופכים לשיממון. כשהכסף והשקט שלנו תופסים את כל המקום, אין באמת מקום לסבא וסבתא בסלון.

נשלם לאחרים שיעשו את העבודה, כי הרי הנחת והשקט שלנו חשובים יותר מכל דבר אחר בעולם.

מצווים ועושים

יוסף פרנק

אני חניך, מדריך וקומונר לשעבר בבני עקיבא. עכשיו אני בישיבה, שקוע כל היום בעולם התורה.

אני לא מרגיש את חודש הארגון כמובן... לא מורלים, לא חזרות, לא צביעות ולא שום דבר אחר. המקסימום שאני עושה זה להיות שליח בשבת ארגון. אבל כששמעתי את הנושא של התנועה, מצוּוה ועושה, לא יכולתי שלא להתרשם מהאומץ.

תנועת בני עקיבא לוקחת פה את אחד הנושאים הכי מורכבים ומתוחים בציבור הדתי-לאומי, המחויבות המלאה להלכה, ואומרת אמירה נחרצת – אנחנו מחויבים להלכה באופן מוחלט. אנחנו עושים את מצוות ה' לא כי כיף לנו או נחמד לנו, לא כי זו מסורת ואני מתחבר אליה, אלא כי אנחנו מצווים ומחויבים. זה אומץ!

אז תגידו שאף אחד לא שם על הנושא, ותגידו שסתם מדברים באוויר ובסוף לא מיישמים כלום – אבל בסוף יש פה תנועת נוער שלמה שלא מפחדת ובורחת לנושאים שוליים אלא לוקחת נושא עיקרי וחשוב, מעלה אותו על נס ואומרת אמירה נחרצת, ברורה ומחויבת באומץ רב.

יישר כוח בני עקיבא! המשיכי כך!

לתקן את הטעות ההיסטורית של סיסמת בני עקיבא

יוחנן בן יעקב, כפר עציון. מזכ"ל בני עקיבא לשעבר

מי שגדל בבני עקיבא תוהה על הכותרת, שהרי הורגלנו לשיר "קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה". משימה קשה נטל על עצמו יחיאל אליאש לייסד תנועת נוער ציונית-דתית. בכירי המחנכים הציוניים-דתיים הסתייגו מהרעיון בטענה שדתיות ומרד נעורים לא יכולים להתקיים בכפיפה אחת. אליאש חלק עליהם, כינס קבוצת תלמידים בירושלים והניח יסוד לבני עקיבא.

ראש הנהגת תנועת "תורה ועבודה", ר' שלמה זלמן שרגאי, עודד את אליאש והעניק לו גיבוי. באחת השיחות ביניהם ביקש אליאש משרגאי להציע סיסמה לבני עקיבא. שרגאי הציע: "טהר חייך בעבודה וקדשם בתורה". הסיסמה נקלטה ואף הודפסה בגב חוברת החוקה הראשונה, שיצאה לאור בתרצ"ד. תוך זמן קצר פשטה גם בגולה, בקיני (סניפי) "השומר הדתי" ובקיבוצי העלייה השומריים בפולין. מעל בימת הוועידה התשיעית של הפועל המזרחי, בניסן תש"ו, הופיעה כרזה גדולה באותו נוסח, ועוד הרבה.

ב"זרעים" שראה אור בחורף תשי"ח ייחסו לשח"ל (שמואל חיים לנדוי) את הסיסמה: "טהר חייך בעבודה וקדשם בתורה". ש"ז שרגאי העמיד את מערכת "זרעים" על הטעות וביקש להקפיד על ייחוסה הראוי בפרסומים בעתיד (תודתי לבנו, ר' אליהו שרגאי על הפניה זו).

חסיד ראדזין היה שלמה זלמן שרגאי, תלמיד חכם, הוגה דעות, איש עט וספר. הוא נשא בתפקידים ממלכתיים וציבוריים חשובים, בהם ראש מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית, וראש עיריית ירושלים. שרגאי, מהוגי רעיון תורה ועבודה, קבע כי "היהדות מתבססת על שלושה יסודות שהם אחד: הדת, הלאומיות והסוציאליות" (=חברתיות). לדעתו, רעיון תורה ועבודה עניינו "השקפת עולמנו המוסרית הרואה את תעודת האדם בחיים מוסריים וצודקים". הסיסמה שהגה נועדה לבטא רעיון זה. את המאמר המרכזי שכתב בנושא חתם בקריאה: "החזון המיוחד שלנו... הגשמה אישית לטהרת החיים על ידי עבודה ולקדושתם בתורה". שרגאי דייק בניסוח, הטהרה קודמת לקדושה והיא תנאי לה!

מהו אפוא מקור הנוסח המשובש: קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה? - המוזיקאי ד"ר נתן שחר הלחין חלק משירי בני עקיבא וניהל במשך כמה שנים מקהלות חניכים שהופיעו בעצרות הפתיחה של ועידות התנועה. שחר נטל את הסיסמה שחיבר שרגאי ושינה אותה כדי להתאימה למנגינה שהלחין. בזכות המנגינה נקלט הנוסח המשובש. בספר שירת הנוער (יד בן צבי, תשע"ח) אף נטען כי בתשל"ד, 1974, לא הייתה לבני עקיבא סיסמה מתאימה, ולכן "טבע נתן שחר את המשפט 'קדש חייך בתורה וטהרם בעבודה'"! חבל מאוד על השיבוש ועל החמצת האפשרות להביא גאולה לעולם בהבאת דבר בשם אומרו.

האם אפשר להחזיר עטרה ליושנה? איני יודע. לדעתי, מעמדו של ש"ז שרגאי בתנועת תורה ועבודה ותמיכתו הגדולה בבני עקיבא, והכבוד לסיסמת התנועה, מחייבים לתקן את המעוות. להכיר ולהוקיר את תרומתו ואת פועלו של ש"ז שרגאי. משימה זו מוטלת לפתחה של ההנהלה הארצית של בני עקיבא.

בב"ח לתו"ע.

לרמטכ"ל שרוצה ניצחון מהיר וקטלני

ש'

רס"ן, מ"פ בגולני ובמילואים

רמטכ"ל שרוצה ניצחון מהיר וקטלני

ועוד רואה בצבא מקצוע רציני

עד שהוא מכריח כל קצין אפילו זוטר

לקרוא וללמוד מניסיון העבר.

מספר בנושא צבא מלחמה וניצחון

כי הוא רוצה הכרעה ברורה! ולא ביזיון

יודע שחינוך נכון ואמיתי והשכלה צבאית

להביס את האויב ממש הכרחית.

לרמטכ"ל הנחוש נציע בצניעותו, כבקשתו,

עוד רעיון כדי שנראה את האויב בתבוסתו

לעורר הצבא המצוין הזה מתרדמתו

שיחזור לתש"ח, ששת הימים ויוה"כ, ימי גדולתו

שיחזור למלחמות דוד המלך ויהודה המכבי – ימי עצמתו

לוקחים מ"מ צעיר נמרץ ולוחמני

שמיועד להיות בתפקיד מ"פ קדומני

כשדמו זורם וחם במלוא רתיחתו

והוא רק רוצה לחפש ולעוט על טרפו

אומרים לו: חכה חביבי סבלנות!

קודם תשכיל - תואר ראשון - במתינות.

את דמך התוסס נקפיא ונרגיע

לאן אתה ממהר? להיות מ"פ בסוף תגיע...

תשב שנה-שנתיים באולמות הממוזגים,

וכשתחזור לשטח הנתונים ייראו שונים

תבין אז סוף סוף כמה שדה הקרב ממש מיותר

ואם לא שברו אותך לגמרי הוא ייראה בעיניך "רק" מנוכר.

כך האקדמיה יודעת לעבוד וביעילות,

הכול במסווה של "קדמה", "השכלה" ו"נאורות".

"ניצחון" "כבוד לאומי" ו"הכרעה" – מושגים בסיסיים,

וגם "נחישות" ו"השמדת האויב" – יהיו פתאום הזויים!

"חום הלב ואש הקרב" של הפלמ"ח הצעיר

ישפיעו כבר פחות - ויהיו רק שורה בשיר.

ומה שעשה נחום שריג מפקד חטיבת הנגב

בתש"ח – בעיניך לטעות ייחשב...

וכך צבא שלם ברמת מ"פים/מג"דים – גיבורים!

שזה הדרג הכי חשוב כי בו ממש מסתערים

וגם מפקדי טייסות! – כולם לא יורים על המחבל שאת אשתו,

מחזיק כמגן אנושי להגנתו.

קוראים לזה: "חפים מפשע" ויותר מתוחכם

"בלתי מעורבים" – איך אפשר לירות לעומתם?!

כך שגיחות רבות את משימתן לא משלימות

(דבר הזוי!) – כי עולם המושגים הצבאיים "חייב" להשתנות.

את כל הוראות הפתיחה באש חייבים לשנות מיידית,

בכל מקום שהאויב נמצא, שם יקבל אש קטלנית!

כי כשהאויב בין אזרחים מבצע "הסתתרות "

זו כבר אסטרטגיה מכוונת – זו לא טעות!

לבטל הלימודים האקדמיים בשלב הזה, זה ברור!

לתת למפקדים כסף ללימודים עם השחרור.

וגם סדרות חינוך מחלישות בתוכנן

לעצור לאלתר! לקצינים, גם בכירים, הן דבר מסוכן!

לא ראינו אצל לוחמים גדולים בזה הדור

מאלה שזכו להכריע מלחמות: שרון, רפול, רן פקר ואביגדור

שישבו ולמדו לימודים אקדמיים כמה שנים

ובכלל זה הזמן לעשות ב"חיל חינוך" סדר בעניינים!

כך נקבל קצינים עם "ברק בעיניים",

לב חם ו"סכין בין השיניים".

ובעזרת ה' יש סיכוי לניצחון צה"ל במלחמה,

ישמיד האויב! ויחזור בלי רגשי אשמה.

נ"ב,

בלי לזלזל בלימודים אקדמיים – מדעי הטבע,

להבדיל ממדעי הרוח, שם הבלבול עניין של קבע.

גם אני זכיתי ללמוד שלוש שנות,

תואר ראשון בחקלאות (מקצוע נפלא) בפקולטה ברחובות.

בתפילה לה' לניצחון גדול על כולם מסביב,

בפיקודו ונחישותו של רא"ל כוכבי אביב.

כי השלום עוד לא פרץ והשלווה לא הגיעה,

ואת הקרב והמלחמה נהיה חייבים, ממש חייבים, להכריע!

ארץ ערבית

מחווה לנתן אלתרמן

מיכל ויס, מעלה-חבר

אי שם על גבעה בחברון

ישב לו חמיד בנחת

את המַסְבַּחַה גלגל והסביר

את שיטת הכיבוש המנצחת:

"שתדעו יא שבאב יקרים

שפעם עבדנו קשה

חפצים חשודים, מחבלים מתאבדים

גם דקרנו, דרסנו הרבה!

אבל אז המצאנו את ה-שיטה:

קוראים לה "כיבוש העבר".

ככה לאט ובשקט

אפשר לכבוש כל דבר!

אז ירושלים הפכה לאל-קודס

אפילו שאינה מופיעה בקוראן

והר הבית הוא חראם א-שריף -

שם אין יהודים כבר מזמן.

שער הרחמים הוא בכלל "מסגד מימים עתיקים":

הוא עומד אמנם רק חודשיים - אבל הנה היהוד שותקים!

מערת המכפלה היא מסגד איברהים

את קבר יוסף כבר הרסנו

את קבר דוד נהפוך לדאוד

רק את קבר רחל טרם הצלחנו.

קבר ישי ורות - היום גם דינו כבר נחרץ -

אלחמדולילה וברוך ה' ותודה רבה לבג"ץ!"

חייכו השבאב וחייך גם חמיד

"תזכרו יא ולאד", בראשו הוא הניד,

ככה זה הלך, והולך תמיד:

עם שאין לו עבר – אין לו גם עתיד...

כתבות אחרונות

Prev Next
שבת של מי?

  מאמר מאת איתמר סג"ל

אז למה מצווה ועושה

  מאמר מאת יאיר שח"ל,...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם