איפה אתה משרת? Featured

1858526 790

מתן

צבא, שלוש שנים או דווקא שנה וחצי?

סיירת? קצונה? ואיפה חתונה?

תרומה למדינה.

ומנגד, תורה מה תהא עליה?

אתה אומר ככה, השני אומר ככה והשלישי בתנועה אחת מכריע.

מדמיין סיטואציה: "מה, אחי, איפה אתה משרת? או אולי מחפף?"

"דובדבן", אני עונה. מקווה שלא יצאתי יותר מדי דברן.

"מה, אחי, איפה אתה משרת? או אולי משתבז?"

"גולני. מחלקת בני"ש. כן, כן, הסדר", אני עונה.

"אה, הבנתי", ופני השואל כאומרות הכול.

"עשה מה שטוב לך. אל תלך שולל אחרי מה שאנשים אומרים לך",

אומר הקול הפנימי, שהולך ונעשה יותר ויותר עצמי.

"לך עם הלב שלך, באמש'ך!" הוא מוסיף ואומר,

ואני עונה: "כן, אחי, משתדל, זה לא קל. מחפש."

אז מה אחי, איפה אתה משרת?

הפסדתי חברה דבש

רינה

פעם הייתה ילדה, ילדה טובה.

חברה.

פעם הייתה ילדה, ילדה

שהרגשתי, שחשתי, שראיתי,

שלמדתי

חברה.

פעם הייתה ילדה שהייתי נהנית

להקשיב לה, לראות את הטוהר,

את היופי. נהניתי לדבר איתה.

חברה.

פעם הייתה חברה שנתנה

הרגשה טובה, שהיא אוהבת,

שנהיה תמיד ביחד

חברה.

פתאום היה משהו, משהו,

משהו מוזר.

לא מוגדר.

אני לא יודעת להגיד מהו,

וכבר אין אותה,

חברה.

נוצר משהו אחר

יבש, לא משתף, כואב,

כועס,

אילם, כן, פשוט אילם,

לא מדבר, פשוט לא מדבר,

נראה לי שהיא כועסת כל כך,

זה רע.

רע לחשוב כך.

ואין חברה.

בתחילת השנה זה היה נורא,

בקושי שלום אמרנו אחת לשנייה בכניסה.

אילם. אילם. אילם.

תמיד חלמתי,

והחלום עדיין קיים,

שהקרח יישבר

שהשמש תחמם

ונשוב להיות ביחד חברות שנהנות

לדבר, לשתף, להבין,

להבין באמת.

אם רק היה לי אומץ

לדבר לפתוח לשאול

למה, למה זה קרה?!

הייתי עושה.

הפסדתי אדם יקר,

חברה דבש.

גם אני לא אני

וגם היא לא היא

אנחנו שונות באמת

כבר גדלנו

בנינו אותנו לא קשורות

באמת גם כשמנסות לדבר לא מצליח

יש קצר

אין חלק.

פעם פעם הייתה חברה.

זה מצחיק, זה היה בשנה שעברה,

זה נגמר.

ה', למה? למה זה קרה?

מה היה רע?!

למה אנחנו עדיין ביחד

אבל כל כך לבד?

לפעמים אני מדמיינת

שהיא מרגישה מה שאני מרגישה.

אני בטוחה שהיא חושבת על מה שהיה.

אין מצב שלא.

כנראה לה במקומי יש אחרות

היא מסתדרת מצוין איתה ואיתה.

פעם פעם הייתה חברה.

אני כבר לא יודעת מיהי.

כמה ביקשתי, ניסיתי,

התפללתי.

נראה שזה פשוט

לא. לא. לא.

כנראה לי ולה יש שליחות אחרת

לא משותפת.

שונה, לא קשורה, שונה.

זהו, נגיד די.

נפסיק לחלום לחשוב.

 


כתבות אחרונות

Prev Next
שריון הזכוכית

  איתמר סג"ל על הבנות...

חוגגים 100 למקום בעולם

  מוזמנים להצטרף לאלפי המנויים...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם