כשנפסיק להתבייש באתרי ההיכרויות

תלמיד בישיבת הסדר מוכרת

אז השתחררנו מהצבא,

חזרנו לישיבה,

וסוף כל סוף, הגיע זמן דייטים!

אלא ש...

לאחרונה התוודעתי למציאות לא פשוטה.

רבים מחבריי, כמעט ולא זוכים (אם בכלל) לקבל הצעות לקראת דייטים וחתונה.

ולא שהם פחות טובים או פחות 'דוסים'. ממש לא!

הם פשוט לא זכו להכיר את האנשים הנכונים.

מאידך גיסא,

יצא לי לשמוע מחברים אחרים על כך שקצו בשיטת 'הצעות השידוך'. כמות ההצעות נמאסה עליהם, ובא להם למצוא את המיועדת שלהם ו'להתחיל איתה' בעצמם. בלי לסמוך על הרצון הטוב של הסובבים אותם, ובלי לחוות את תקופות המתח הנלוות, במיוחד בהתחלה.

אבל כידוע,

לא לכל אחת מתאים ש'יתחילו איתה' בעמותה, בפייסבוק או סתם במפגש אקראי.

מעבר לזה, לנו הבנים אין שום דרך לדעת אם העומדת מולנו תקבל זאת בצורה טובה, או שממש לא.

אז מה יהיה?

בחלקים נרחבים בציבור הדתי-לאומי, ובפרט התורני, רווחת התחושה שאתרי ההיכרויות כמו 'שליש גן עדן' ודומיו הם מוצא אחרון בלית ברירה, ומיועדים בעיקר לציבור ה'דתי פחות', לרווקות מאוחרת, או גרוע מכך לצעירים "סוג ב'".

אז בדקתי. שיטוט קליל באתר הנ"ל מראה כי מספר הצעירות מהמגזר הדתי-לאומי, ובפרט התורני, שנרשמות לאתר בגילאי 18-23 נמוך באופן חריג יחסית.

(מבהיר: אין בדברי שום התייחסות לאיכות הבנות שכן יש שם, אך ורק למספר)

התוצאה – דווקא הפתרון הלכאורה מושלם לשתי המצוקות שהוצגו לעיל (פלטפורמה ייעודית ובאופן ישיר וזמין), מייצר רתיעה לא מעטה מול המציאות.

אז תגידו,

מי שרוצה באמת להתחתן צריך להתעלם ממה יגידו וממה יחשבו, ולעשות את מה שנכון בעיניו.

ועדיין,

לא הגיע הזמן שנשנה את זה?

תחשבו על זה,

ברגע שהאתרים הנ"ל יהפכו למשהו לגיטימי לחלוטין שכולם שותפים בו, גם החברים האיכותיים שלנו יוכלו למצוא את שאהבה נפשם בלי להתפשר על בנוח שלא בטוח מתאימות להם, רק כי הן היחידות שם, או להרגיש סוג ב'.