פה קבור הכלב

1858526 790

יאיר צפלביץ

הכנתי מסלול לקראת מסע פתיחת זמן חורף עם מכינה שאני מדריך אותה באופן קבוע. נכנסתי ל"עמוד ענן". הסתכלתי על המסלול, והנה אני רואה הערה - "בית קברות לכלבים". נו טוב. העניין עבר לידי והמשכתי בהכנות.

אנחנו מטיילים לנו בכיף. והנה אנחנו מגיעים לבית הקברות המדובר. בתחילה ראיתי את הדבר הבא (התמונה משמאל) והופתעתי:

אבל אמרתי לעצמי נו בסדר, יש לאדם רגש טבעי של התקשרות לכלבו וכו'... אנושי בכל זאת...

אחרי כן ראיתי את הקברים הבאים וכבר הייתי בהלם.      

אבל "הקבר" הבא הפיל אותי סופית:

ואלו המחשבות שעלו בי לאחר קריאת המצבה "העושה צדק עם המתים".

"מקום קבורתך אינו נודע" - מה? יש גם חיילי צה"ל ממלחמת השחרור שמקום קבורתם לא נודע.

"זיכרונך חובה... נזכור אותך תמיד". מה? "כי רעות שכזו לעולם לא תיתן את ליבנו לשכוח".

אולי הצמחונות האידיאולוגית שמתפתחת היום קשורה לקברים הללו? אולי יש כאן בלבול וטשטוש הגבול שבין "חברו הטוב" לבין ה"אדם"? ואולי זה רק אני שלא מבין את מעלתם הגבוהה של הכלבים? ומה בין רעים שנפלו על חרבם לבין "הכלב שלימד אותי להיות גבר"? מה, כלב הוא לא בן אדם?... ואז התעוררתי מהמערכון של אנדרדוס. או שלא.

ואולי לכם יש תשובות טובות יותר מהשאלות שלי?

לתגובות: This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

כתבות אחרונות

Prev Next
היסטוריה על סולם אחד

  הטור האישי של סיון...

מנהלי בית ספר, לכאן

  אבינועם הרש ביוזמה חדשה...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-5764476

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם