הצייר בבית האסורים

1858526 790

פרידל

מעשה באדם מיוחד

שכך, לאחר דין ודברים

הושלך יום אחד,

לבית האסורים.

מאחורי סורג ובריח

בין ארבעה קירות

שוממים, אטומים,

בלי חלון, בלי אור,

בלי חופש או דרור,

הוא "נקבר", כך פשוט,

בעודו בחיים.

והוא ישב וחשב

שכך אינו מוכן

לבלות את שארית חייו.

והוא מחליט

להפוך את כלאו

לכלוב של זהב.

ובעזרת מכחול וצבעים

הוא מתחיל לצייר

על קירות הכלא

את בית חלומותיו.

ראשית,

הוא מצייר חלון

ומוסיף לנוי גם וילון.

ובחלון נוף מרהיב,

שמי תכלת

ושמש אביב,

ועל אדן החלון

עציץ עם פרח,

וציפור שיר קטנטנה

נראית מעופפת בפתח.

וכך, יושב לו האסיר

מול החלון,

נהנה מה"אוויר"

ומה"נוף" של "בית המלון".

אחר כך מצייר

קישוטים לקירות,

תמונות ממוסגרות,

ספרים ומנורות.

כך חולפים הימים,

ועוברות השנים,

והאסיר המוזר,

מוסיף לקשט

פינה אחר פינה.

ולמען האמת,

כבר שכח מזמן

איך ולמה

הוא נמצא כאן.

והנה,

יום אחד

באופן מפתיע

נפתחת הדלת

ובפתח מופיע

הסוהר ומודיע,

שזמן המאסר

נגמר ממש עכשיו

והוא חופשי לנפשו

לשוב לביתו,

ולעשות

כל מבוקשו.

אבל,

האסיר אינו ממהר.

"אין לי שום בית אחר,

זהו ביתי וזהו ארמוני,

להישאר פה לנצח

זה רצוני!"

הסוהר המופתע

מתשובת האסיר,

בטוח,

שהאיש פשוט

איבד את שפיות דעתו,

ולכן בחופש אין ברצונו.

הוא מנסה

להסביר לאסיר

את טעותו.

"פה הכול דמיון,

הכול רק ציור,

יש לך בית אמיתי.

עזוב את השקר

וצא יחד איתי".

אבל האסיר

איננו מוותר.

"אחרי שבניתי פה

בית כזה נפלא,

איני הולך

למקום אחר".

וכך מתברר,

שפעם ראשונה

אסיר מסרב

מבית האסורים

להשתחרר,

ובעל כורחו

הוא נגרר ונסחב

מבית חלומותיו

אשר כה אהב...

אחיי ורעיי,

כשאנו בונים את "בית חלומותינו"

כדאי לנו לזכור,

שיום יבוא ונתעורר מן החלום

ונראה שאך

ל"רגע" קל הגענו הלום...

 

כתבות אחרונות

Prev Next
הקרב על כללי המשחק

  הרב איתי אליצור על...

"נו, מה עם ילדים?"

  סקירת הצגה חדשה שפותחת...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם