הד הגעגוע

1858526 790

ש'

לזכרו של ארי פולד

ושוב,

פיגוע, הרוג אחד, גבר כבן ארבעים.

עלום, מספר חסר שם, חומר ללא צורה. אי שם, הרחק מכאן, אך האמת די קרוב.

הקווץ' בלב מגיע, במדינת ישראל איך אפשר שלא, ובכל זאת ממשכים הלאה, מה עוד יש לעשות...

ופתאום... ארי פולד. היי, אני מכיר את אח שלו.

והגבר העלום מקבל אט אט צורה, פרצוף, חיים.

אני נזכר, האחים פולד בימים הנוראים, כולם בבגדיהם הצבעוניים.

חלל פנוי מכרסם בקרבך, חלל קטן. לא הכרת אותו כל כך, ובכל זאת חלל, אשר נותן לך להבין מה קרוביו מרגישים.

אבדון.

בן רגע.

רצף חיים, יום אחר יום אחר יום,

זהו, באירוע אחד ציר הזמן נקטע, ומעכשיו הכול על פני השטח השתנה.

ולמה? ואם רק היה אחרת, מאית שנייה לכאן, תזוזה קטנה לשם, והכול היה רק סיפור הרפתקה בשולחן השבת.

אבל עכשיו, כבר לא תהיה עוד סעודת שבת כל המשפחה.

והחור הזה לא יימחה במהרה. ההפך, עם הזמן הוא יגבר, יתסכל, יפתח את סכר הדמעות בזמנים רנדומליים.

איך רגע אחד יכול ליצור הד געגוע חזק כל כך?

והשנאה, כלפי אלו שמקדשים את המוות, שמבחינתם לוקחים מספרים מהאויב,

ובעצם לוקחים נשמה ייחודית, צבע שאין כדוגמתו בכל הארץ.

והחור הזה מתהפך לחלום מסחרחר, שמטלטל את כולך. הכול שחור, לא, זה לא נכון, זה לא קרה.

אבא.

 

כתבות אחרונות

Prev Next
דוס פתוח

  מזכ"ל תנועת עזרא במאמר...

גלובליזם ופטריוטיזם

  משה פייגלין במאמר נוקב...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם