'לשמח' בשמחת תורה

1858526 790

א"ש

לשמח. כולם הולכים לשמח. טרנד חדש בעולם הנוער והישיבות הדתי-לאומי, טרנד מאוד אידיאליסטי ונשגב כמובן.

יישובים שלמים מתרוקנים מהנוער שלהם שנשלח לשמח במקומות שכוחי דת כמו עיירות פיתוח או ערים חפות מדת. ישיבות תיכוניות מארגנות משלחות משלחות של בני נוער שילכו 'לשמח' בכל מקום שהוא, והעיקר כמובן – לא בבית. אפילו ישיבות ההסדר מתגייסות למאמץ ה'לשמח' המלחמתי כשהן מביאות את כל הבחורים מבין הזמנים הרחום והחנון לתוך סערת ריקודים ברחבי העיר או היישוב שבהם נמצאת הישיבה.

ירוחם, שדרות, מעלות, נצרת עילית, רמת-גן, בני-ברק, כפר חנניה, שיכון ד', תקוע, ועוד ועוד ועוד. 'משמחים', במלעיל כמובן. ההתגייסות העצומה חשובה ומהותית, עצם הרצון הוא כמובן נהדר, אנשים רוצים לעשות משהו, לשנות במציאות, ו'לשמח' נראה להם הדבר הכי טוב והכי מועיל שיש.

אבל המציאות מורה אחרת. יישובים דתיים עד מאוד נותרים שוממים, ורק המבוגרים מדי נשארים לתחזק את הריקודים המטים לנפול בבתי כנסת ענקיים. קהילות תורניות יותר ופחות נותרות עם רועים ללא צאן, "והעיר שושן נבוכה" (כי כל ילדיו של מרדכי הלכו לשמח בהודו וכוש).

האידיאליזם הטהור מוביל למציאות איומה, אף אחד לא מוכן להישאר בבית ופשוט להיות עם הקהילה שלו, והאמת היא שפה כבר ישנה בעיה גם עם השפה שלנו עצמה. למה 'לשמח' זה לצאת מהבית, ולהיות עם הקהילה שלך זה סתם 'להיות פארש'? איך זה שהאידיאלים שלנו יוצרים מציאות שבה רק מי שיוצא מהנורמה יכול להרגיש תורם ומיוחד?

קשה לך לשמוח בבית עם המבוגרים שמכירים אותך עוד מברית המילה שלך? פה אתה לא מרגיש מספיק אידיאליסט?

אז אני לא אומר לא לצאת, גם זה חשוב, אבל בוא נישאר גם בבית.

לא צריך 'לשמח', פשוט מאוד 'לשמוח'.

אם כולנו נחליט יחד שבשנה הבאה כל אחד נשאר לשמח את משפחתו וקהילתו, אז בכל קהילה וקהילה תהיה שמחה גדולה!

 

כתבות אחרונות

Prev Next
חורבן הבית

  אבינועם הרש במאמר על...

מכתב גלוי לבני נוער

  הרב יונה גודמן קורא...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם