לחיות עם ה'

1858526 790

למי שרוצה לחיות עם ה'

אברהם אריאל

סיפור למי ששואף לחיות את חייו עם ה' באמת. יהודי ששאיפתו להיות דתי ממוצע מסתמא לא יבין את הסיפור, וחבל שיבזבז את זמנו היקר על קריאתו.

מעשה ביהודי אחד שנפטר לבית עולמו זקן ושבע ימים. עוד בדרך לבית דין של מעלה ראה שהכול שמחים לקראתו, יהודי מלא תורה, גדוש מצוות ומעשים טובים. איזה יופי! איזו שמחה!

הוא נכנס לבית הדין סמוך ובטוח כי עשה רצון קונו כל ימיו, ומייד פתח הסנגור בשבח הנפטר, ואכן, הרבה היה לו לספר על גדלותו, על התמדתו בתורה, על צדקותו. שמח היהודי מאוד.

אחר כך פתח הקטגור ואמר: "בתאריך זה וזה קיבל המנוח לשון הרע, בתאריך זה וזה דיבר בחזרת הש"ץ, בתאריך זה וזה עלב באשתו ולא פייסה, ולא תמיד שמר את עיניו כראוי". שמח היהודי שבזאת כלתה רשימת חטאיו וציפה לאישור הכניסה לגן העדן, אך הדיינים שתקו.

אחר שתיקה קצרה חזר הקטגור ואמר: "עדיין תמה יש לי איך יהודי כזה, עמוס בתורה ובמצוות, לא קיים מימיו את הדין הראשון בשולחן ערוך, מעלת הצדיקים, 'שיוויתי ה' לנגדי תמיד'? מדוע מעולם לא הזכיר לעצמו את מציאות ה'? לפחות היה עליו לקיים מצוות עשה מהתורה 'ואהבת את ה' א-להיך!''

תמהו כל היושבים בבית הדין ונשתוממו. רגע עמד היהודי נכלם, ואחר כך אמר בקול מבויש: "לא היה לי פנאי, אימתי צריך האדם לקיים 'שיוויתי'? כשיש לו זמן פנוי, ולי לא היה".

הכריז אב בית הדין: יבואו עדים!

באו קורות ביתו של המנוח והעידו: "לא היה לו פנאי, אפילו לא רגע, תמיד היה עסוק". באו גם המכונית, המקרר, התפילין, מקל הסבא וכיסא הגלגלים ועוד חפצים רבים שליווהו בחייו; באו גם כל קרוביו וידידיו והעידו: "תמיד היה עסוק ופנאי לא היה לו, אפילו לא רגע אחד שבו יוכל לקיים 'שיוויתי'".

נרעשו כל יושבי גן עדן והשמועה עברה מפה לאוזן. רבבות צדיקים החלו לנהור לחזות ביהודי זה שמעידים בו שמעולם לא היה לו פנאי! התחילו הצדיקים נחלקים, הללו אומרים "ודאי מתמיד עצום היה" והללו אומרים "מסתבר שגומל חסדים בגופו היה".

גם הרב אלישיב בא לראותו, שכן אפילו הרב אלישיב היו לו כמה רגעים של פנאי שזכה לקיים בהם 'שיוויתי', ואמר בליבו: ודאי מתמיד עצום יהודי זה ועלה עליי בהתמדתו.

לאחר שעברו מאות העדים והעידו שרגע אחד פנוי לא היה לו בחייו, שאל אב בית הדין: "היאך לא היה לך פנאי? מעולם לא הגיע לעולמנו יהודי כזה!

"עסוק הייתי", אמר היהודי. "מתמיד?" שאל אב בית הדין. "לא", ענה היהודי והרכין ראשו. "גומל חסדים בגופו?" "גם לא", גמגם היהודי חלושות ונשתתק.

רבבות הצדיקים זכותם תגן עלינו עמדו צופים ביהודי המופלא, משתוממים: במה היה עסוק? כאן נתערבו מאות העדים שעמדו מן הצד ובבליל קולות הסבירו: "בעל טלפון חכם היה. בעל טלפון חכם היה".

"מסונן", מיהר להוסיף היהודי בקול חלוש ועמד מבויש ונכלם.

התפלא אב בית הדין: "מה עם 'ואהבת את ה'... בשבתך בביתך, בלכתך בדרך, בשכבך ובקומך'? הרי הזמנים הפנויים הם הזמנים שיהודי יכול להתקרב בהם לה'! לא היה לך שום זמן פנוי?"

באה מיטתו והעידה: "לא היה רגע פנוי, הוא שכב וקם עם הטלפון". העיד השביל המוליך לביתו: "הוא הלך בדרכים ועיסוקו בסמארטפון". שקט מביך שרר.

יצאו הדיינים להתייעץ, חזרו אחרי כמה דקות ופסקו: "יהודי כזה, מלא בתורה ובמצוות, לא ייכנס לגיהינום! אבל גם שייהנה מזיו השכינה בגן העדן אי אפשר". נתנו לו טלפון חכם עם סוללת נצח והמתינו זמן מה, ולאחר ששקע בו כראוי הוכנס לגן העדן.

ומספרים שכבר שנתיים יושב היהודי ההוא בגן העדן בין רבבות צדיקים וקדושים הנהנים מזיו השכינה, כולו עסוק בדברים חשובים בסמארטפון שבידו...

 

כתבות אחרונות

Prev Next
חורבן הבית

  אבינועם הרש במאמר על...

מכתב גלוי לבני נוער

  הרב יונה גודמן קורא...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם