אדי כוכב משוחרר

1858526 790

אדי כוכב משוחרר - סיפור אמתי

אליהו-אור כהן

אני נמצא בכפר, משמרת ערב לא כל כך שגרתית. הרבה חבר'ה חווים קשיים נפשיים בעקבות סוף השנה. כל אחד מקבל את זה אחרת. הבית שלנו מונה 18 נשמות גדולות! 18 ילדים שעברו, חוו וראו דברים שאני לא מאחל לאויבים שלי. והם עדיין פה. חיים חיים "שגרתיים" עד כמה שאפשר. כל הזמן אני תוהה לעצמי מה מקומי פה. ללמד משמעת? לייעץ? לא יודע. מה שאני כן יודע זה שאת האהבה שלי אליהם אי אפשר לאמוד במילים. לא משנה מה הם עושים וכמה, הם תמיד יקבלו את החיבוק שלי. למה? כי אני מאמין שזה מה שהם הכי צריכים בעולם. מישהו שיאהב אותם. לכל מקום שאליו הלכו לא קיבלו אותם. ביקרו אותם.

די. לא אני.

אני פשוט אוהב אותם. מה שזה יעשה, יעשה.

כן, ברור שאני גם מעיר להם ודורש מהם. אבל זה שולי; אני, כל תפקידי להרעיף אהבה. לאהוב אותם ללא גבול, בלי תנאים. כי כשהם מחייכים - אני מרגיש שזה עוד ניצחון קטן. עוד רגע בחיים, גם אם הוא של שנייה, שהם שמחו בו למרות כל מה שעברו. אני מאוהב בחיוכים שלהם. כשהם מחייכים, העולם פשוט זוהר. כי החיוך מראה מֵעבר. מעבר לצלקות על הידיים מניסיונות חוזרים ונשנים ליטול לעצמם את החיים או להקל על הכאב הנפשי בכאב פיזי, או אולי סתם בשביל לקבל תשומת לב מהסביבה. החיוך מראה מעבר לצלקות שבנפש. החיוך מראה שהם ילדים שכל רצונם בחיים הוא לשמוח.

הפעם אני רוצה להתמקד בחניך אחד יחיד ומיוחד. קוראים לו אדי. אדי הוא ילד בן 16 שסובל ממחלה שגורמת להשמנת יתר, לכאבי בטן עזים, להזיות פסיכוטיות ולדיכאון. אדי הוא ילד מ-ד-ה-י-ם ! אני אוהב אותו כל כך! הוא שוקל קרוב ל-130 ק"ג, והוא בדיכאון כל הזמן. הוא בדיכאון כי "כלום לא הולך". הוא סובל מהשמנת יתר וזה מדכא אותו. המשפחה שלו מאשימה אותו בזה שהרווחה מתערבת להם בחיים בגלל המצב שלו. כאבי הבטן העזים שלא מרפים ממנו וסיבות נוספות גורמים לדיכאון שלו.

האתגר אצל אדי הוא שהוא פשוט בוכה, בוכה בלי הפסקה ואי אפשר לדבר אתו. אבל אני מצאתי דרך. בזכות שיטת ה-NLP שלמדתי לא מזמן בקורס מיוחד התחלתי לחשוב אחרת, ונזכרתי שאדי אוהב מאוד לצייר, והוא מצייר מדהים! אז עודדתי אותו לצייר. אף אחד לא שם לב במיוחד לציורים שלו, כשהוא מראה לנו אותם אנחנו מתפעלים, נותנים מילה טובה וממשיכים. כי למי יש זמן להתייחס לציור באמצע היום… אני גיליתי שהוא מדבר אתנו דרך הציורים.

ישבתי אתו ליד המיטה, הקשבתי לבכי קורע הלב שלו והרגשתי חסר אונים. שאלתי את עצמי: איך אני יכול לעזור לו? ואז לפתע הסתכלתי על הציור שהיה תלוי על הקיר והתחלתי להחמיא לו על הציור. אמרתי לו שהוא מצייר כל כך יפה ושאלתי אותו למה הוא מצייר דברים שליליים ומה גרם לו לכתוב את מה שכתב. בעודי מתבונן בציור הבחנתי בפינה העליונה של הדף בעוד חלק שלכאורה נראה כעיטור נוסף לציור ושאלתי אותו עליו. אדי אמר את הדבר ששינה את כל הגישה שלי: "ציירתי כוכב כבול בשרשרת כי אני מרגיש שאני הכוכב אבל אני קשור". אה! סוף סוף אני שומע משהו חיובי. הוא מרגיש שהוא כוכב!

החלטתי לקפוץ על ההזדמנות ושאלתי אותו למה הוא מרגיש שהוא כוכב. והוא ענה לי, ענה דברים יפים ומרגשים. לראשונה נחשפתי אצלו לצד הזה. לצד שהוא אוהב בעצמו. לאחר מכן המשכתי ושאלתי: למה אתה מרגיש שאתה קשור? והוא ענה בעיקר דברים על הסביבה. ואז נפל לי אסימון נוסף והתחלתי לעבוד בדיוק כמו שתרגלנו בכיתה. אמרתי לו, אתה מרגיש שאתה קשור כי הסביבה קושרת אותך. אבל מה תלוי בך? הוא ענה שהרבה לא תלוי בו אבל הוא בטוח שיש גם דברים שתלויים בו. איך היית רוצה שהסביבה שלך תשתנה, שאלתי, מה היית רוצה שהם יעשו? אז הוא ענה: "אני רוצה שיבינו אותי. כולם אומרים שהם מבינים אותי אבל הם לא. הם רק אומרים את זה כדי להרגיע אותי. אני רוצה שבאמת יבינו אותי".

הנהנתי כלפיו ואמרתי לו, בוא נדמיין רגע שהסביבה אכן השתנתה והיא עכשיו כמו מה שהיית רוצה שהיא תהיה. איך זה משפיע עליך? אדי ענה לי: "אם אדע שמבינים אותי ובאמת מקשיבים לי ולא רק מנסים להרגיע אותי, זה ישפיע עליי לטובה". המשכתי: וכשזה יקרה, איך תתנהג? הוא ענה לי: "ארגיש יותר טוב, ארגיש שיש לי מקום, שלא רק מרגיעים אותי. ארגיש שיש מי שאכפת לו ממני. ברגע שארגיש ככה, אהיה יותר פתוח לדבר עם אחרים ולא לשמור הכול אצלי. כי אני יודע שבאמת יקשיבו לי".

ואז הצעתי לאדי לנסות גישה אחרת. לנסות לקבל אחריות על המעשים שלו ולהיות הראשון שעושה את השינוי. הצעתי: אולי תאמין שאם אתה תתחיל את השינוי ותקבל אחריות על הדברים, הסביבה תשתנה בהתאם. העזתי להגיד: אולי אם תיפתח אלינו זה יעזור לנו באמת להבין אותך יותר ולא רק לנסות להרגיע אותך? אולי אתה באמת הכוכב אבל הקשרים הם דמיוניים והם שלך. המשכתי ושאלתי: אולי אתה זה שקושר את עצמך? מה אתה אומר, נשחרר את הקשרים ביחד? ביחד עם כל הבית? נסה לדמיין את החיים שלך ככוכב נוצץ ולא קשור.

איזה אושר! אדי חייך והסכים לנסות.

DIY - עשה זאת בעצמך - זה בדיוק הזמן!

כתבות אחרונות

Prev Next
משל המערה

  הטור של אבינועם הרש...

על נבואות ורעידות אדמה

  מאמר מאת הרב יואל...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם