הטרמפיסטים השקטים

1858526 790

נעה, שדרות

הוא יכול לעמוד בגשם שעות,

היא יכולה לחכות בשעות שמש קשות.

הנה עוד רכב נוסע

לא עוצר או מתמהמה

והנה עוד אוטו שלא עוצר או ממתין

אבל הוא נראה בני"ש הוא בטוח מבין

איך זה לחכות שעות לטרמפ לישיבה

ושלה יש עם הרכזת שיחה חשובה

אבל למה שום מכונית לא נעצרת

הוא לא מבין והיא חושבת

אבל הם לא יודעים

הטרמפיסטים השקטים

כי הרכב של הבני"ש לא עצר

כי אתמול עלה טרמפיסט די ישר

שלא היסס וביקש את הרדיו לכבות

כי דיבר בטלפון בקולי קולות

כי לפני חודש לרכב עלתה

בחורה די טובה שסיפרה לחברה

על הדייט שהיה לה אתמול בערב

עם בחור עם בעיות קשב

שלפני שבועיים עלו תלמידים

שישבו עם מחברת ופתרו תרגילים

למדו ושקדו בקול לבחינה

ולא אכפת שלידם תינוקת ישנה

וקצת לפני העלו שני לומדי תורה

שרוב היום ראשם בגמרא

איך לטרמפ שעלו החליטו

שכך שאת הזמן יעבירו

בצפייה במשחק של בית"ר

ולא חשבו האם זה מותר

שברכב לא שלהם

ינהגו כרצונם.

אז טרמפיסטים יקרים,

אנחנו זוג שדי אוהב לעשות חסדים

ולעלות טרמפיסטים כי היינו שם

חיכינו בקור ובחום לטרמפ

ואנחנו יודעים מה זה

לכן אצלנו הטרמפיסט שעולה לרכב

לא יורד באמצע הדרך,

אנחנו מסיעים אותו עד הבית.

אבל חבל לנו שכל כך הרבה טרמפיסטים

מתנהגים בחוסר דרך ארץ,

אז הרבה פעמים אנחנו מסתכלים לכיוון השני,

כאילו לא ראינו.

אבל לפעמים אחרי יום עבודה,

אנחנו רוצים לשמוע שירים בשקט,

לחשוב, לעשות קצת סדר בראש.

אנשים עשו לכם טובה? תכבדו

צריכים לענות לטלפון? תשאלו.

צר לנו על טרמפיסטים שאנחנו משאירים בצומת.

שאולי הם דווקא האנשים השקטים,

אבל באמת שזה לא נעים.

תכבדו את הרכב שעוצר לכם,

בשביל שטרמפיסטים אחרים לא יידפקו.

שיהיה לנו חשק לעצור לאנשים אחרים.

"דרך ארץ קדמה לתורה"

נועה, שדרות.

עזבי את המסכות

אבי'ה

המסכות כבר בלויות מרוב שימוש.

אך את ממשיכה לעטות אותן, מגנה בהן על עצמך מהעולם.

את צובעת אותן בצבעים טריים, שייראה אמיתי, ואפילו לא מחכה שיתייבשו לפני שאת מרכיבה אותן שוב.

כל הזמן הראש שלך חושב באיזו מסכה תשתמשי בפעם הבאה וזה כבר מעייף אותך.

את לא מבינה שמסכות צריכות להיעלם לך מהארון.

שהלב שלך צריך להיות נקי.

במקום זה את לוקחת מסכת שקר של חיוך גדול ומסתירה את הדמעות הזורמות ממך.

כי כל חייך את מנסה להסתתר, להתחבא מאחורי משהו, מישהו, אחר.

כל חייך חשבת איך לא ישימו לב, איך לא ידעו את הכאב שבלב.

כל חייך הם תחת מסכת שקרים גדולה,

אבל עד מתי ילדה? עד מתי תחיי מאחורי המסכה?

כתבות אחרונות

Prev Next
המלך בשדה

  הרב איל ורד במאמר...

משפט יהודי

  הרב ברוך אפרתי במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם