צרות

1858526 790

יריב

ישבתי במקומי בבית המדרש. בימים כתיקונם ישב לידי יאיר. אתמול אבא שלו נפטר אז הוא לא פה היום. הייתה תקופה יפה עם יאיר. הוא היה סבבה בגמרא. לא מטורף, סבבה. אבל אני? טוב, אני זה כבר סיפור אחר.

אני בשיעור א', גר בפתח תקווה וילד להורים מקסימים. אוהב כדורסל, אוהב לראות מכבי ואוהב גם את ה'.

יום אחד חזר אחי הבכור מהישיבה לאחר חודש אלול ארוך במיוחד, באותה העת גמרתי בדעתי שאני רוצה.

רוצה לאהוב את ה' לפני מכבי. וגם לפני הסניף. לפני הסניף? "כן! לפני הסניף", פסק המלאך האמון על כתף ימין. ניגשתי להוריי ואמרתי להם: "אני רוצה ללמוד בישיבה בשנה הבאה!"

"אתה בטוח? אולי משהו קצת יותר קליל?"

"לא!" צעק להם המלאך הנ"ל. "ישיבה!"

א' אלול. תיק גדול ארוז לחודש, הרבה רצון טוב.

אה. שכחתי לציין שיש לי בעיה קטנה: אף פעם לא פתחתי גמרא.

לא בדיוק מבין איך עובד הפיסוק שם, אבל בקטנה.

אגב, המלאך האמון על כתף שמאל רק ישב שם כל העת וחייך את החיוך המעצבן שלו.

בקיצור. הגעתי לישיבה. איזה אור!

הרעש שהיה בבית המדרש היה מרומם. צעקות שנשמעו מכל עבר על מהלך הגמרא נשזרו זו בזו וגרמו לי עונג רב.

"אתה רואה?" אמר המלאך הטוב.

וההוא משמאל? יושב ומחייך.

"חמש", היה כתוב בכותרת גדולה ויפה. התחלתי ללמוד - "עשרה נשים פוטרות צרותיהן... ואשת אחיו שלא היה בעולמו, וכלתו, הרי אלו פוטרות צרותיהן".

מעניין על אילו צרות מדובר, חשבתי לעצמי. חוץ מזה שספרתי 15 סוגי נשים! למה כתוב עשרה? בטח עליתי על משהו! קל כל כך... פתאום הופיע מאחוריי יאיר.

"יאיר, נכון?" שאלתי מנימוס.

"כן", אמר וחייך.

"תוכל לעזור לי? יש לי קושיה", שאלתי בביטחון מהול בהתלהבות.

"בטח!"

"חמוד", אמר המלאך הימני.

"תראה, כתוב פה - עשרה נשים פוטרות... ומניתי 15! מה זה בא ללמד? כאילו מאי קא משמע לן?"

שתיקה.

"אתה צוחק נכון?" שאל יאיר.

המלאך האמון על השמאל חייך חיוך כל כך גדול ומעצבן שהייתי מרביץ לו אם הוא לא היה מטאפורה.

"מה? אה, לא...".

"סליחה", אמר יאיר, "אני אסביר לך. אתה רואה את הכותרת הזאת 'חמש'? היא בעצם חלק מהטקסט. אתה מבין? לא עשרה נשים, חמש עשרה נשים".

עכשיו הגיע תורו של השמאלי לדבר. והוא לא ויתר על ההזדמנות.

"אתה רואה? אתה טיפש! חה! היית צריך ללכת למכינה! אבל אתה? לא, אני מסוגל! אתה אפילו לא מסוגל לקרוא את זה".

"סתום!" עניתי לו.

"לסתום? אולי תשאל אותו גם על אילו צרות מדובר שם בגמרא! זה יהיה מעניין".

"הכול בסדר?" שאל יאיר.

"כן. אה כן.. בטח. הבנתי... תודה", עניתי נבוך.

"בכיף, אני פה תמיד", ענה.

חייכתי חיוך מעושה וחשבתי לעצמי שאני אולי כבר לא אהיה פה תמיד.

 

כתבות אחרונות

Prev Next
הדור הבא של השו"ת

  הרב אברהם סתיו במאמר...

מיוחד לעשרה בטבת

  המאבק בנצרות, שלא הכרתם

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם