נועם, בני"ש

כולם מדברים על גיוס בנות לצה"ל, ומתעלמים מצד אחד, חשוב מאוד, ורציתי לספר עליו. לפני חודשיים הציעו לי לצאת עם בחורה דתייה, והמליצו לי עליה בחום - יראת שמים, צנועה, אדיבה ונחמדה, ורק הוסיפו בסוף שגם שירתה בצבא. "כל הפוסל במומו פוסל", הזכרתי לעצמי, והחלטתי לתת צ'אנס.

הבחורה הגיעה ולכאורה הכול היה טוב ויפה - בחורה מבית טוב, למדה באולפנה טובה ובאמת נחמדה מאוד. אבל איך שנמשך הדייט הבנתי מדוע ההלכה אוסרת גיוס בנות. לא הייתה בה שום עדינות, שום רכות. כשדיברה על העתיד היא התמקדה רק במימוש עצמי, ונראה כאילו להקים בית נאמן בישראל בכלל לא נמצא בראש מעייניה.

כשסיימנו את הדייט ונפרדנו איש איש לדרכו, חשתי תחושת החמצה. היא באמת הייתה בחורה נחמדה מאוד, וחשבתי - לו רק הייתי מכיר אותה לפני שהתגייסה, אולי היינו יכולים להמשיך לדייט שני, ואולי אפילו להתחתן. אבל עכשיו זה כבר אבוד - הצבא גזל ממנה כל תכונה נשית, והיא אמנם נראית כמו אישה ומדברת כמו אישה, אבל עכשיו בתוך תוכה היא גבר.

אז כשמדברים על גיוס לצה"ל, צריך לזכור שזה לא פוגע בגברים ובנשים בזמן השירות בצבא - זה משפיע על כל החיים.