מומו
טיפה אחר טיפה
ירדו להן בשופי והרוו זרעי אדמה
שמחה וחדווה לעולם צמא למים הן נתנו
המשיכו שפע אלוקי לארץ אבותינו
את חיינו מילאו בשלווה ובנחת
ובזכותם שרים "השקדייה פורחת"
חייבים להלל לבורא על כל טיפה וטיפה
זה כלל לא מובן מאליו איך כל פעם מחדש
נבקעת לה המחיצה
בחוש אנו רואים איך הטבע מפזז לו ברינה
לקולות מטר רעמים וברקים שר שירה חדשה
שירת שבח והודאה על כל הטובה
על חיים חדשים כל פעם במתנה
על צמיחה ופריחה תקווה ומהות
על "ברכת הנותן ריח טוב בפירות"
באמונה תמימה של זורעים בדמעה
בשמחת עולם כשראשם הורטב עתה
בגשמי גאולה