נלחמים למען החיילים

1858526 790

 

נעמה טרטנר, כיתה ט, אלעזר

אני עומדת בצומת גוש עציון מחלקת פלאיירים ומוכרת חולצות, צמידים ודגלים של נתיב האבות ומסבירה על נתיב האבות, וחושבת - איך הגענו למצב כזה? איך קורה שאחרי 2,000 שנות גלות עוד צריכים להילחם על הארץ, אחרי שלחמנו עליה, בנינו, ייבשנו ביצות ויישבנו? האם באמת קיבלנו עצמאות? האם באמת הגענו לנחלה לה כל כך ציפינו? האם יש יותר גלות מזה?

קוראים לי נעמה טרטנר אני בת 14, גרה באלעזר שבגוש עציון.

כאחת שגרה במקום כזה, אני וכל הנוער שסביבי נחשפנו להרבה דברים שקשה להיחשף אליהם בגיל הזה.הטרור הזה הפך לשגרה שלנו.

כאילו שזה לגיטימי שאסור לי לתפוס טרמפים כדי שלא יחטפו אותי או כדי שלא אקָלע לפיגוע, לגיטימי שבכל מקום יש מלא חיילים, לגיטימי לשמוע שהיה עוד ניסיון פיגוע ולגיטימי ש-12 ילדים מהשכבה שלי ממשפחות שכולות.

גם אני אחת מהם, אבא שלי אח שכול. אחותו נרצחה בגוש קטיף.

אנשים פה ממש מקריבים את עצמם לגור פה! הכי קל לגור באיזה תל אביב או אשדוד ששם הכול יותר רגוע והילד לא מסתכן בעצם זה שהוא נוסע באוטובוס לבית הספר.

העניין של יישוב הארץ הוא אידיאל שגדלנו עליו. אצלנו נולדים עם הערך הזה של אהבת הארץ, אצלנו ילדים בכיתה א' חוזרים מבית ספר ועושים שלום לחיילים מהאוטובוס ואז רבים למי החייל עשה שלום בחזרה, אצלנו נולדים בלי פחד, מפחדים רק מבורא עולם.

אז אתם חושבים שלחבר'ה עם כאלה ערכים מדהימים, עם כזאת יכולת לקבל ולאהוב כבר מגיל קטן, שחיים במקום שאתה לא יודע מי יהיה פה מחר - האם לחבר'ה כאלה מגיע שייקחו להם את הבית? האם מגיע לילד שגם ככה חי במציאות מפחידה שתהיה לו עוד טראומה לחיים? שיראה את החייל שהוא אמר לו שלום בצומת הגוש כי אמא אמרה שהוא פה לשמור עלינו, שיראה אותו לוקח ממנו את הבית שהוא גדל בו?

ואמא שלו, שלפני חודשיים אירחה חיילים בשבת אפילו שבקושי ראתה בית באותו שבוע. ואבא שלו, שנתן למדינה שבע שנים מהחיים שלו בקבע.ושכנה שלו שפעמיים בשבוע הולכת להתנדב עם ילדים בסיכון ומחזירה להם את החיוך בזמן שאחרים מורידים את שלה - מגיע להם שייקחו להם את הבית?

האדמה שהבית שלהם עליה היא חוקית למרות שטוענים שלא. כיהודים אנחנו צריכים להאמין שהארץ שייכת לנו.ערבים לא יכולים לדרוש עליה בעלות, וגם אם להם יש מסמכים זה לא משנה, כי לנו יש המסמך הכי אמין, הכי עתיק והכי קדוש בעולם - התנ"ך.

וגם כשנפנה את המקום הזה אף אחד לא יגור שם.

אנחנו בתקופה קשה וכואבת, אבל לא משלים את עצמנו. בסוף יפנו אותנו.

אבל אנחנו רוצים שכל תומכי הפינוי, שאומרים שאשמתנו שבנינו שם יהיו חסרי מילים כשיקראו על מסירות הנפש שלנו! אנחנו רוצים שהערבים יבינו שאותנו אי אפשר לקפל גם עם קיבלנו בוקס ענקי בבטן. שאנחנו נילחם. ואין בעיה שהם ובג"ץ ייקחו לנו בתים אבל שידעו על כל בית שהם הורסים אנחנו בונים עשרה.

ושידעו שהם פוגעים בעם כולו. שאנחנו רק מתחזקים והופכים ליותר קשים לפירוק.

לכן אנחנו צריכים אתכם. הצטרפו למאבק שהוא לא רק של נתיב האבות ולא רק של גוש עציון אלא של כולנו.

תצטרפו, כל אחד במה שהוא יכול:

מי שיודע להכיל ולקבל שיבוא לחבק את התושבים ולתת מילות עידוד.

מי שיש לו השפעה חברתית שיפרסם אותנו ויספר את הסיפור שלנו.

מי שיש לו כישורי ארגון שיארגן ערב הסברה או התרמות.

אפשר גם לעקוב אחרינו בפייסבוק ובאינסטגרם

 

#17 homes

atarMbaolam

 

 

 

כתבות אחרונות

Prev Next
הנרות מלמדים

   סיון רהב על הרב...

איחוד הקדושות

   הרב מקובר לכינון בית...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם