אברהם כהן

אני צמא לתשומת לב

מבעד לכעס שמתפשט על הפנים

אפשר להרגיש בכאב...

אז כשאני פורט על מיתרי העצבים

אני בעצם מנסה להתגונן מבפנים

אני צמא למילה טובה

אין צורך שתגיע במנגינה דביקה

לפעמים מספיקה טפיחה על השכם

כשאני מצליח לאכול את הקשה של הלחם

אני צמא לתשומת לב

כמו פרח קמל שמשתוקק ללבלב

כמו שלולית יתומה שמצפה כל החורף

למגפיים של ילדה קטנה

אני צמא לתשומת לב מההורים

אז לפני שאתם ממהרים

לרשום אותי למועדונית או לשלושה חוגים

אולי תקדישו שעה ביום לפנאי עם הילדים

אני רוצה שתביטי עליי, אימא

שתעיפי את הנדנדה קדימה

אני מבקש ממך להניח את הטלפון בצד

את יכולה להנציח בעינייך את הרגע המיוחד