איפה הכבוד הבסיסי?

1858526 790

מכתב מסבתא שלי. המילים מדברות בעד עצמן.

רוזלי מוריה

אני מרגישה חובה לספר על חוויה שלילית שעברתי בשבוע שעבר.

אני בת 85 וגרה בירושלים. באחד הימים נסעתי למסיבת הסיום של נכדתי בבית שמש, וכדי לחזור הביתה עליתי לאוטובוס של אגד. השעה הייתה מאוחרת, 22:30 בערב, והאוטובוס היה מלא עד אפס מקום. הרבה צעירים ישבו שם – גברים, נשים, נערים ונערות, אבל אף אחד מהם לא הציע לי לשבת. מצאתי את עצמי עומדת כמעט כל הנסיעה, עושה ככל יכולתי לשמור על שיווי משקל ולא ליפול. אחרי דקות ארוכות אישה בגיל העמידה קמה ופינתה לי את מקומה.

אני נתקלת הרבה פעמים במצבים כאלה. צעירים שבוהים בחלון ומתעלמים מאנשים מבוגרים (כמוני) או מאימהות שעולות עם ילדים קטנים לאוטובוס או לרכבת.

איך ייתכן שהתופעה הזאת נפוצה כל כך? מה אפשר לעשות כדי שזה יקרה פחות?

זו לא רק המצווה 'והדרת פני זקן', אלה ערכים בסיסיים של אמפתיה וכבוד שצריכים להיות בכל חברה, בטח בחברה יהודית.

 

atarMbaolam

 

 

 

כתבות אחרונות

Prev Next
נר על החלון

  נוער וחופש גדול. ככה...

מחשב מסלול רוחני מחדש

  מאמר מאת הרב מאיר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

איתן 054-6799933

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם