מודה על הקשיים

1858526 790
ב'

תגובה מאמר של ד' מלפני שבועיים


ד', אתה לא יודע כמה שמחתי לקרוא את מה שכתבת. כי זה בדיוק מה שאני נלחם נגדו. אם תמימות היא לחשוב שהעולם לא יזוז כמו שהוא לא זז עד עכשיו ולכן למה לפעול בכלל, אז הלוואי שאזכה להיות כמה שיותר תמים.
שלוש שנים חלפו מאז שפתחתי את הנושא בפעם הראשונה, דיברתי עם רבנים במקום שבו למדתי, עם ההורים שלי, ניסיתי להסביר להם שצריך שהילדים יקבלו את ההרגשה שהם לא לבד בעולם וזה מה שייתן להם את הכוח להתמודד, ושבמקביל צריך לפעול מול אותו אדם, וכולם אמרו לי "לך תטפל בעצמך, אבל איך שאתה חושב לשנות את העולם – זו לא הדרך" (ומובן שהצוות החינוכי גם דאג לאותו בחור לא פחות משדאג לי, שזאת בעיה אחרת שהזכרת, ובנוסף קצת זרקו כלפיי האשמות, אבל לא התרגשתי מזה כי הם באמת לא יכולים להבין. זה אחד הדברים שאמורים להשתנות בעתיד טוב יותר).
מבחינת הצוות החינוכי, מי שלא קרה לו מקרה דומה עדיף שלא ייחשף לזה, אבל אני שהייתי שם יודע בדיוק מה היה מציל אותי. בשונה ממך, אני לא נתתי לקיר שנוצר מולי לעצור אותי, לא הרפיתי, וזה היה ארוך מאוד. כבר לפני שנתיים הטקסט הזה עלה על הכתב, ורק לפני חודש הוא התפרסם בזכות 'עולם קטן'. במוצאי השבת שבה התפרסם המכתב, אחותי הגדולה שלא ידעה בכלל מהסיפור אמרה לאמי "תראי מה כתוב פה. ד' (אחי הקטן) הולך בשנה הבאה לפנימייה, את חייבת לדבר אתו לפני כן..." ואני? אחח... איזו הרגשה הייתה לי. אני יודע מה קרה רק בבית אחד, אבל אני בטוח שזה קרה בעוד הרבה בתים. אז הנה, העולם זז. מבחינתי זה מספיק. ומה היה קורה אם הייתי חושב כמוך? אני יודע על ילד אחד מתוך אחד שלא היה מקבל את השיחה הכל כך חשובה הזאת. התמימות שלך לא אמורה להישבר מזה שאנשים עומדים מולך (בלי לשים לב). אתה לא הם. יש לך אישיות משלך ואתה מוזמן לעשות את מה שאתה חושב שחשוב. במיוחד כשהוא כל כך חשוב. אתה לא ילד, אף אחד לא יילחם בשבילך - לא מתוך רוע, פשוט כשזה לא עניין שלהם אז זה פחות בדמם. אפילו אתה הרמת ידיים, אז למה אתה מצפה מהם?
כתבת "התגברתי על הפחדים שלי... הכול אצלי טוב". ומשפט אחרי כן כתבת "אבל תבין, אני עדיין שבור. אני עדיין לא נרדם בלילה לפעמים. אני עוד מדמיין מה היה קורה אם לא הייתי נפגע". אני חושב שהסתירה הזאת נובעת מהמקום שבו אתה עומד. בתפיסתך, אתה קרבן של אלוקים. מה הוא עשה לילד כל כך קטן ומסכן?
בתפיסתי, ה' נתן לי מקפצה גדולה בחיים. לבנות את האישיות שלי. לדעת להיות רגיש לסביבה. לדעת לשים לב כשלמישהו קורה משהו. ה' נתן לי כלים גם בשביל עצמי וגם בשביל להיות מחנך טוב ואבא טוב לילדים שלי. זה אולי נשמע קצת מוזר אבל אני מודה לה' שלוש פעמים ביום על הקשיים שעברתי. ולא רק על היציאה מהם. אני לא משקר לעצמי ואף אחד לא שכנע אותי בזה. אני באמת מרגיש ככה בחיים שלי. ה' לא נותן לנו דברים שאנחנו לא יכולים להתמודד אִתם. אם הוא נתן, זה לא סתם. אני לא מתפלל שאקבל עוד קשיים כאלה ח"ו, אבל אין לי שום תלונה כלפיהם. השלב הבא הוא לדאוג שהבחור שפגע בי יפסיק לפגוע באחרים ושיקבל את עונשו הראוי ובע"ה להציל כמה שיותר אנשים ממה שאני עברתי. הלוואי שתפעל גם אתה לצאת מהמקום ומהתפיסה שלך. קודם כול כי היא לא נכונה אובייקטיבית; ושנית, אתה תראה שאתה כבר לא קרבן. שאתה לא מתעורר בלילות. שאתה מנצח. שנזכה להיות תמימים!

 

atarMbaolam

 

 

 

כתבות אחרונות

Prev Next
משהו חדש מתחיל בצה"ל

  מאמר מאת איתמר סג"ל,...

ולוויים לשירם ולזמרם

  שירת הלווים המיתולוגית תתחדש...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם