אתה יכול לעצור את זה

1858526 790

ב'

למדתי בישיבה תיכונית כלשהי לפני כמה שנים ועברתי שם משהו נוראי. החבר הכי טוב שלי הטריד אותי קשות, הוא היה נוגע בי פעם אחרי פעם בניגוד לרצוני!

אתה מרגיש חסר אונים. אתה לא מסוגל להעיף אותו באגרסיביות מחשש שמישהו יתעורר ויחשוב שיש לך קשר למה שקורה, וגם מכיוון שאין לך כוח נפשי לעשות את זה כי אתה שבור, אתה קרבן! והוא? הוא לא מרפה.

הייתי מנחם את עצמי אחרי כן ש'זהו, זה נגמר וזה לא יקרה שוב', 'אין לי כוח לעשות בלגן, אני לא יודע מה אנשים יחשבו'.

פחדתי שהם יחשבו 'למה הוא פוגע דווקא בו?' 'אולי הוא גם בעל נטיות הפוכות?'

אחרי כמה ימים, שוב. לילה, כולם ישנים, וכל הסרט מתחיל מההתחלה... אחרי הפעם השנייה אתה שבור פי כמה, ושוב משכנע את עצמך שהכול יהיה טוב ושזה לא יקרה שוב.

ועכשיו זה בכלל מפחיד. 'אם אני אספר למישהו שפעמיים הטרידו אותי הוא לא יבין אותי, הוא יחשוב שיש גם לי חלק בזה'.

אתה מתחיל לדמיין את התגובות: 'למה לא סיפרת למדריך אחרי הפעם הראשונה?' 'יכולת פשוט להעיף אותו, לא? זה לא כזה קשה!'

אתה חושב לעצמך בפחד: 'אף אחד לא יבין מה עבר עליי ולא יאמין לי! עדיף להישאר מרוסק נפשית ופיזית ולקוות שהכול יסתדר...'

ככה פעם אחרי פעם, הוא היה בא, והייתי מגרש אותו. עד שפעם אחת אזרתי את כל הכוח שיש לי ולא נתתי לו להתקרב אליי, זה כמובן לא גרם לו להפסיק לבוא, אבל פשוט יצאתי מחוסר האונים שיש לקרבן והצלחתי כל פעם לגרש אותו ממני.

תקשיב - אני לא בחור חלש, לא פיזית ולא נפשית. כל מי שסיפרתי לו על זה חטף שוק שהצליחו לעשות לי דבר כזה.

זה אולי מזעזע, אבל דברים כאלו קרו, קורים ויקרו בכל ישיבה תיכונית ובכל פנימייה בארץ.

שמרתי את זה ביני לבינו עד סוף התיכון.

רק בשיעור א', אחרי שעבר הרבה זמן ועברתי תהליכים, התגברתי על הפחד מהשיפוט של האחרים והעזתי לספר את זה לחבר הכי טוב שלי.

להפתעתי, הוא אמר לי שאותו אדם פגע גם בו. כל הפחד שישפטו אותי בצורה לא נכונה נעלם כמעט לגמרי. עזרה לי הידיעה שבנאדם שעבר משהו דומה, יודע ומבין בדיוק מה הרגשתי ולמה לא יכולתי להגיב ולמה לא סיפרתי לאף אחד. יחד גילינו שאותו אדם פגע באנשים נוספים וחשפנו סיפורים דומים. הדבר הכי טוב שעשיתי בסיפור הזה היה לספר למישהו.

גם עם הסיפור שלך לא בדיוק כמו שלי, בהשוואה לתחושות של אנשים אחרים שעברו דברים שונים התברר שההרגשות ודרכי הפעולה דומות מאוד.

הדבר שהכי חשוב לי בעולם עכשיו הוא לדאוג שמה שקרה לי לא יקרה לעוד אנשים. לכן החלטתי לספר את הדברים ולנסות להפיץ את זה בכמה שיותר מקומות (אשמח שתעזרו), כדי לצאת ממעגל ההשתקה ולעזור לאחרים לעשות זאת גם הם.

משיחות עם עוד כמה אנשים שהותקפו הבנו שאם היינו נפגשים עם מה שכתבתי כאן לפני שהותקפנו, תוך כדי ואפילו אחרי שהותקפנו, זה היה נותן לנו כוח לעמוד על הרגליים להעיף אותו, לספר, ובעצם לנצח!

אני רוצה שכמה שיותר אנשים יבינו את הדבר החשוב הזה, שהאדם המסכן בסיפור הוא התוקף ולא הקרבן. אני רוצה שמי שזה קורה לו יאמין שיש לו מספיק כוח (והרבה יותר מזה) להעיף ממנו בלי פחד את התוקף ולספר למישהו מיד.

ומי שכבר עבר דבר כזה, חשוב מאוד שיספר את זה למישהו ויפתח את הנושא. גם לטובת עצמו וגם כדי להפסיק את מעגל הפגיעה באחרים, בדרך כלל מי שפוגע במישהו אחד עושה את זה גם לאחרים.

השלב הראשון ביציאה ממעגל האלימות הוא לצאת ממעגל ההשתקה. אור השמש מחטא, הפחד העצום משיפוט של אחרים הוא אשליה של הטראומה. אף אחד לא שפט אותי בצורה לא טובה כשסיפרתי לו את הסיפור. אפשר לפנות לחבר, לאיש צוות או לגורמים מקצועיים נוספים העוסקים בתחום, למרכזי סיוע, לפורום תקנה וכד'.

תזכור שאתה לא לבד!

 

atarMbaolam

 

 

 

כתבות אחרונות

Prev Next
חברים של הים

  איך מתמודדים עם סכנות...

כוח הצבא הוא ב'יסוד'

  הרב יעקב עדס במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-662190

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם