אשת חיל

1858526 790

ת'

כשהתחתנו ידעתי: מעכשיו אנחנו שניים שהם אחד,

אז איך אני יכולה עכשיו להתרגל להיות לבד?

כל פעם מחדש לספור ימים בלי שום הפסק,

ובינתיים בפנים הלב שלי מתרסק.

זה בשביל המדינה, בשביל השלום והביטחון,

ועוד כל מיני שקרים שאנחנו מספרות לעצמנו

לפני שאנחנו הולכות לישון.

כי יש לנו מד געגוע כזה בגוף,

שגדל ממש כמו בחממה,

וביום שהאיש הולך המד מפוצץ את הנשמה.

המד תמיד ייזכר להידלק,

כשאת נכנסת לבית החשוך והריק.

ואם תנסי אותו לכבות הוא רק יזכיר לך כמה החיים שלך יכולים להשתנות,

אבל לך אסור להתחרט, הרי "את בחרת!"

ובכלל את בחרת בו והאיש בחר בזה, ונמאס לך כל כך שהמצב הוא כזה.

והאיש שלי שם משחק בנשק חם,

אין ימים, ואין לילות,

צריך לעשות מה שצריך לעשות.

וכשהוא סוף סוף חוזר, עם התיק והזקן,

את מרגישה שהכי צריך אותו כאן.

השאלות הקשות יושבות על המצפון, ועל הלב במקביל,

ומד הגעגוע כבר צר מלהכיל.

בשבילו את אשת חיל, בשבילם את אשת חייל,

ורק לפעמים יש תחושה שהגוף מהגעגוע נגמל.

אבל החיים האלה, הזמן הזה,

זה כאילו חתמנו אני והקב"ה חוזה,

תן לי עכשיו את הלבד, אני יכולה להתמודד,

אבל בזקנתנו תן לי באישי להתעודד,

וזו בשבילי כאילו נחמה.

רק מקווה כל כך

שהקיץ לא תהיה מלחמה.

 

atarMbaolam

 

 

 

כתבות אחרונות

Prev Next
הציונות הדתית - איפה אתם?

  למה לא אכפת לנו...

לשמור משפטי צדקך

  לרב ארלה הראל נאבד...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם