כשכל העולם טועים

4waserman

הרב אברהם וסרמן

וידע שכל העולם טועים

אחרי שתרח אבי אברהם נואש מבנו המלגלג על תרבות הפסלים, מסר את בנו לנמרוד.

אמר לו המלך נמרוד: "השתחווה לאש!"

אמר לו אברהם: "אשתחווה לפני המים המכבים את האש". אמר לו נמרוד: "אם כן השתחווה למים!" אמר לו אברהם: "אשתחווה לעננים המביאים את המים". אמר לו נמרוד: "אם כן, השתחווה לעננים!" אמר לו אברהם: "אשתחווה אל הרוח שמביאה את העננים". אמר לו נמרוד: "אם כן, השתחווה אל הרוח!"

אמר לו אברהם: "אשתחווה אל האדם שמצליח לסבול את הרוח". אמר לו נמרוד: "אתה משטה בי. אני משתחווה רק לאש. הריני משליך אותך אל האש ויבוא א-לוהיך שאתה משתחווה לו ויצילך ממנה". ירד אברהם לכבשן האש וניצל (על פי בראשית רבה, לח).

לנמרוד לא היה אכפת אם אברהם ישתחווה למים, אף שהאמין באש. בימי קדם היה מקובל שהתפיסה היא "אלוהות לוקאלית" – אלוהי מואב או עמון, אלוהי הרים או אלוהי עמקים. כך המלחים באנייה של יונה הנביא מתפללים איש איש לאלוהיו.

המיתולוגיה היוונית שעוסקת ב"מריבות האלים", אופיינית לתפיסה ההיא. כך, הציבה את כולם באותו 'מגרש', ובנתה בעבורם פנתיאון באולימפוס.

לכאורה, התפיסה הזו מבטאת משהו "רך", ולא טוטאלי. יש בזה משהו יותר נעים, מאפשר ומכיל. טענותיו של אברהם המרגיזות את נמרוד, לא נועדו אלא להראות את הריקנות שבעבודה זרה, כולל ה'פלורליזם' שלה. מה שבעיקר מוציא את נמרוד משלוותו וגורם לו לנהוג בתוקפנות אכזרית הוא התפיסה הטוטאלית, הלא מתפשרת, של אברהם.

אותה סבלנות ליברלית מתמלאת כעס ורוגז, ויוצאת לקרב ללא מגבלות. כנמרוד בשעתו, היא מוכנה "לזרוק לכבשן האש" את המאמינים בתורה מוחלטת. כשנבין מאין התופעה הזאת באה – לא נתפלא

אלא שצריך לשאול: האם היהדות מנוגדת לפלורליזם? והלא מחלוקות הן כמעט חלק בלתי נפרד מהיהדות!

אם נגדיר בבהירות את גבולות הפלורליזם והקנאות, נקבל תמונה רחבה וכוללת.

הרב קוק ("למלחמת הדעות והאמונות", אורות, עמ' קכט) מתייחס לתופעת הדעות הזרות החודרות לעולמה של היהדות, ומפתות צעירים רבים ללכת שבי אחריהן.

הוא מסביר כי היהדות, באמונתה הבהירה והוודאית, אינה נותנת מקום לדתות ולאמונות אחרות. המחלוקות הרבות יתרחשו בתוך עולמה של היהדות, ולא ייתנו מקום לדת שמחוץ לה. זאת, כפי שכל אמת מדעית אינה נותנת מקום לעוד אמיתות לצדה. אי אפשר למשל להמשיך להסביר את נפילת החפצים לארץ בעזרת מושגים שהיו מקובלים עד שנתגלה כוח המשיכה. ככל שהאמת כוללת יותר כך היא קנאית יותר ואינה נותנת מקום לאחרות. "הכלליות הוודאות והייחוד תלויים הם זה בזה". כך היהדות ביחס לאלילות: "הייתה האליליות סבלנית וההכרה של האחדות קנאית: מתוך שהיא כללית ולא פרטית, ודאית ולא מסופקת, הרי היא מיוחדת ולא משותפת".

אלא שדווקא הקנאות היהודית, היא סובלנית במיוחד, מכיוון שהיהדות כללית מאוד ונותנת מקום לכל כוח חיובי. כל הטוב והאמת שבעולם, מקורם באלוקות, ובתורה, אלא שהופעתם בעולם קשורה בעניינים בעייתיים. את טהרת הטוב והאמת – נקבל כשנעביר את הכול דרך ערכי התורה והאמונה. כך נמצא הארות אלוקיות במקומות רבים, וכשנצרף אותן לתורה ולאמונה – יקבלו את ההקשר והמקום הנכון שלהן. "הכלליות אינה סבלנית על פי הצורה החיצונה של הסבלנות, אבל בתוך קנאותה נמצא גרעינה הפנימי של יסוד הסבלנות".

הגרעין הטוב שבכל שיטה רוחנית מושך אנשים ומחבר אותם אליה, ואל חלקיה השליליים. כשנבודד אותם – יישאר הרע לעצמו ללא זכות קיום. לכן, במלחמת האמונות והדעות איננו שוללים באופן מוחלט כל מה שאיננו יהדות, והמשימה הקשה המוטלת עלינו היא בירור החלקים הטובים מהרעים, ובלשון המקובלים - "העלאת ניצוצות".

עבודה אחראית זו אינה יכולה להתבצע בידי כל תלמיד חכם, אלא מי שנהירים לו שבילי המחשבות והדעות שבתורה, ובעיקר תורת הנסתר. מי שאינו מוכשר לזה ייפגע מהצדדים השליליים, לעתים אף בלי להבין שהוא נפגע (אגרות ראי"ה, תקנ"ה).

כשהנטייה לחיפוש הטוב בכל שיטה מופיעה בצורה שלילית – היא מנפצת את מידת האמת, בטענת "כולם צודקים", "לכל אחד האמת שלו והצדק שלו". זה הפוסט-מודרניזם המשחית את האמונה והצדק. במבט ראשון הוא נראה "רך", "מכיל" ונעים, אך מבט חודר יותר יגלה את עצמת ההרס שהוא מכיל, כזאב בעור כבש. כבר העירו, שהפוסט-מודרניזם מוביל בהכרח להתנגשות אלימה, שכן בהעדר אפשרות לשכנע באמת ובצדק – אי אפשר להכריע סכסוך בדרך רציונלית אלא בכוח.

התפיסה הטוטאלית של היהדות גורמת רתיעה לאנשים רבים. אכן, לו הייתה היהדות פרי יצירה אנושית – היה הצדק עמם. אך מכיוון שזו תורת ה' הנתונה מסיני, ולא דת בדויה (כלשון ה'כוזרי'), הרי שא-לוהים אמת שחותמו אמת הוא המגדיר אותה, וכלפיה אנו מבטלים דעתנו ורצוננו, בהבנה וברצון.

"הסבלנות החלשה, המחלשת את החיים, באה מתוך גילויי רוח פרטיים שאינם משוקים בטלה של הכלליות, והקנאות הממארת באה מתוך גסות רוח, המביאה לחשוב את גילויי רוח פרטיים שהם עומדים במעלת ההכללה העליונה".

אותה סבלנות ליברלית מתמלאת כעס ורוגז, ויוצאת לקרב ללא מגבלות. כנמרוד בשעתו, היא מוכנה "לזרוק לכבשן האש" את המאמינים בתורה מוחלטת. כך נגלה את הכפייה הדרקונית כלפי כל מי שבא בשם האמונה במוחלט, ואת "אפס סובלנות" כלפיו. יש מי שמופתעיםמהתופעה הזו, אך כשנבין מאין היא באה – לא נתפלא.

הדרך הנכונה להיאבק גם בשיטות ההרס אלה כוללת בירור החלק הטוב וטיהורו, ומאבק בחלק הרע.

כך נגיע לחזון העתידי כאשר ישובו אלינו "אבקי האמת והאור המפוזרים בין כל האמונות השונות, שכולן נובעות ממעיין החי היחיד... האמונה הטהורה העומדת על הבסיס היחידי שמעמידה לעד ושלעד לא ימעד". גם אם כרגע נראה שכוכבה של שיטה זו דורך בשמי ההצלחה, איננו נרתעים מלעמוד מנגד, כאברהם העברי ש"ידע שכל העולם טועים", כלשון הרמב"ם, ועמד ללא מורא מהעבר השני של כל העולם.

 

atarMbaolam

 

 

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
נקודת ההכרעה

   הצצה ראשונה לספרו של...

קומו ונעלה ציון

   שר החינוך במאמר מיוחד...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-662190

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם