המצה והתגלות הנשמה Featured

 2 reuven sason

החמץ, המצה והתגלות הנשמה בקרבנו

הרב ראובן ששון

בימים אלו ישראל קדושים עסוקים בניקוי הבית והסרת החמץ ממנו, וראוי להתבונן מעט בענייני החמץ והמצה ומשמעותם הפנימית.

למעשה, בדרך כלל רגילים לראות שההבדל בין החמץ למצה הוא הזמן, שחמץ הוא בצק שעברו עליו יותר מי"ח רגעים, ומצה היא בצק שנאפתה במהירות, שלא עברו עליה יותר מח"י רגעים. ואומנם באמת כל עוד מתעסקים עם הבצק הוא אינו מחמיץ. ואפילו כל היום כולו מתעסק בבצק, אין הוא מחמיץ. ואף שלהלכה אנו מחמירים ומקפידים על ח"י רגעים, מכל מקום מעיקר הדין כל עוד הבצק נמצא בעיבוד, אין הוא מחמיץ, וכך כתב השולחן ערוך (אורח חיים תנט, ב): "לא יניחו העיסה בלא עסק ואפילו רגע אחד. וכל זמן שמתעסקים בו, אפילו כל היום אינו מחמיץ; ואם הניחו בלא עסק שיעור מיל, הוי חמץ. ושיעור מיל הוי רביעית שעה וחלק מעשרים מן השעה".

כך מצינו בהלכה לדוגמה שאם מים מטפטפים על החמץ טיפה אחר טיפה בלי הפסק, הם טורדים את הבצק והוא אינו מחמיץ, וכך כתב השולחן ערוך (אורח חיים תסו, ו): "קמח שנפל עליו דלף אפילו כל היום, אינו בא לידי חימוץ והוא שיהיה הדלף טורד בלי הפסק; ויאפנו מיד לכשיפסיק, ואם הוא מסופק אם הדלף טורד אם לאו, אסור".

אנו רואים שלמעשה הזמן איננו הנקודה המהותית בהבדל בין החמץ והמצה, אלא העיסוק התמידי. והיינו שחמץ הוא בצק שהניחוהו זמן מסוים בלי התעסקות, שלכן הוא עבר תהליך של חימוץ וטפיחה. מה שאין כן המצה, שהיא בצק שלא הניחוהו אף רגע בלי עסק. נמצא שנקודת ההבדל בין החמץ למצה היא הבטלה מול ההתעסקות התדירית. כי מצב של עמידה בלי עשייה ופעילות הוא הגורם לחמץ להתהוות. הווה אומר: החמץ הוא תוצאה של בטלנות וחוסר עשייה. במילים אחרות, החמץ הוא תוצאה של ריק ושיממון.

אם כן, החמץ נוצר כתוצאה משהות ועיכוב, והוא עניין הבטלה. והמצה היא תוצר של זריזות ומהירות. וצריך להתבונן בעומק העניין. למעשה, הזריזות היא בחינת התגלות הנשמה בגוף האדם. כי הגוף מיסוד העפר, והנשמה היא מיסוד האש, שהוא כוח הזריזות, כדרך האש שמרצדת בלי הפסק כלל. כך רואים ביצירת האדם: "וַיִּיצֶר ה' אֱ‑לֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה", האדם נוצר מהעפר שנגבל במים, ולאחר מכן הקב"ה נפח בו נשמתו, כאומרו: "וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים", שהיא סוד הנשמה שנופחה באדם, בחום הלב, וקם האדם על רגליו. מתוך כך נבין שככל שמתגברת הנשמה באדם, שיסודה האש, כן הזריזות מתגברת בו, וככל שהגוף מתגבר, כן העצלות והכבדות מתגברים.

הזריזות בקדושה מעוררת וממשיכה את אור הנשמה באדם, והבטלה הרי היא סילוק הנשמה. ובהסתלקות הנשמה מתגבר הכוח הגופני, ובהיותו בלא נשמה הוא עלול לנפילה. זוהי נקודת ההבדל בין החמץ למצה. ההחמצה באה מחמת האטת מהירות האדם, שהיא בחינת בטלה, וזה סוד החמץ, שהוא תוצר של הבטלה, המביאה לידי חטא. מה שאין כן המצה, שהיא תוצר של הזריזות, והרי היא מבטאת מצב שבו אש הנשמה מעוררת ומרוממת את כוחות החיים ומאירה אותם. נמצא שהמצה היא לחם עם נשמה, ואילו החמץ הוא לחם בלא נשמה ובלא חיות א‑לוהית. לחם שעבר וחרג מעבר לח"י רגעים.

עומק העניין הוא שביציאת מצרים נכנסה הנשמה באומה הישראלית, כמאמר חכמים שהנשמה נכנסת באדם בשעת יציאתו מרחם אימו, כן היה בעת יציאת ישראל ממצרים. וכן ראוי לאדם לנהוג בקומו בבוקר, להזדרז לקום כארי, ואז על ידי כך יגביר אור הנשמה בקרבו.

ממילא בחג הפסח, בעת כניסת הנשמה בקרבנו, צריכים ישראל להתנהג בגופם בהתאמה למעמד הנורא והעליון שנעשה בהם, בסוד כניסת הנשמה, והנהגה זו היא סוד הזריזות, בחינת המצה, כי הזריזות היא עצמה הכלי היסודי להמשכת הנשמה באדם ולהגברת כוחה.

מכאן נבין שהעובדה שבני ישראל יצאו בחיפזון ממצרים אינה דבר שולי אלא מבטא את עומק מהות הפסח – לידת עם ישראל והתגלות הנשמה בקרבם. הנשמה היא נר ה', כאש לוהטת, וכשהיא מופיעה בקרבנו היא ממלאת אותנו באור וחיים ומרוממת את הגוף מכל הכבדות והעפרוריות. ומכאן נבין שגם שמחה וחדוות חיים מתגלות בחג הפסח, וביטול העצבות והיגון, העצלות והשיממון. כי יסוד העפר מתמתק מכוח האש השמיימית המתגברת בקרב נפשותינו. זוהי חירות אמיתית ושמחת גאולה שלמה.

שנזכה לגאולה שלמה במהרה, אמן ואמן!

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
האומץ לחשוב פעמיים

  הטור של סיון רהב...

הפולמוס על התקווה

  מאמר מאת הרב אברהם...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם