פירוש חריג על שמיטת כספים

 הרב אמנון בזק

כפי שראינו כמה פעמים, ראב"ע היה אמנם פרשן פשט מובהק, אך כל זאת דווקא כשלא מדובר בפסוקים הנוגעים להלכה - שכן בהם הוא קיבל באופן ברור את פרשנות חז"ל כפרשנות היחידה לפסוק, וכפי שהצהיר בהקדמתו לפירושו (הכתובה בחרוזים): "ובעבור הדרש דרך הפשט איננה סרה, כי שבעים פנים לתורה; רק בתורות ובמשפטים ובחוקים, אם מצאנו שני טעמים לפסוקים, והטעם האחד כדברי המעתיקים (כלומר חז"ל, בלשונו הייחודית של ראב"ע, שהיו מעתיקי השמועה), שהיו כולם צדיקים, נישען על אמתם בלי ספק בידיים חזקים". זאת בניגוד לרשב"ם, למשל, שלא ראה בעיה לפרש את הפסוק על פי הפשט, גם במקרים שבהם חז"ל פסקו להלכה אחרת, שכן לדעתו יש לפסוקים כמה מובנים אפשריים – על דרך הפשט ועל דרך הדרש.
עם זאת, במקרים בודדים חרג ראב"ע מגישתו, ופירש פסוקים על דרך הפשט גם כשפירוש זה עמד בניגוד למסורת חז"ל, ובפרשתנו אנו מוצאים בפסוק אחד שני מקרים כאלה, שלהם שורש משותף – משמעותה של המילה "מקץ". בדרך כלל מקובל לפרש מילה זו במשמעות של 'בסוף', אולם לדעת ראב"ע מילה זו יכולה להתפרש גם במשמעות של 'בתחילה', שהרי בדרך כלל לכל דבר שיש לו סוף יש גם התחלה, ואם כן יש לו שני קצוות. דוגמה בולטת לכך ש"מקץ" (או 'מקצה') מתפרש כ'בתחילה' מופיעה אף היא בפרשתנו, בפסוק "מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים תּוֹצִיא אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ... וְהִנַּחְתָּ בִּשְׁעָרֶיךָ" (י"ד, כח), המתייחס למעשר עני, שהכול מסכימים שזמנו חל כבר מתחילת השנה השלישית, ולא רק בסופה. לאור זאת, ראב"ע מפרש גם את זמנה של שמיטת כספים, המופיעה שני פסוקים מאוחר יותר, באותו אופן. בתורה נאמר: "מִקֵּץ שֶׁבַע... תַּעֲשֶׂה שְׁמִטָּה" (ט"ו, א), ולדעת חז"ל ורוב המפרשים הכוונה היא ששמיטת הכספים חלה רק בסיומה של השנה השביעית, וכפי שאנו נוהגים כיום, לערוך את ה'פרוזבול' בסיומה של השנה השביעית. אולם ראב"ע מפרש בקצרה: "וטעם מקץ שבע שנים תעשה שמיטה - בתחילת השנה, כאשר פירשתי", ולדעתו על פי הפשט שמיטת הכספים חלה בתחילת השנה השביעית!
לא פחות מכך מעניינת ראייתו של ראב"ע לשיטתו: "והעד (הראיה, בלשון ראב"ע): הקהל את העם", כלומר, שהראיה לכך ש"מקץ" משמעו בתחילה היא מן הפסוק האמור במעמד הקהל: "מִקֵּץ שֶׁבַע שָׁנִים בְּמֹעֵד שְׁנַת הַשְּׁמִטָּה בְּחַג הַסֻּכּוֹת" (ל"א, י). לדעת ראב"ע, גם מעמד זה מתקיים בסוכות של תחילת השנה השביעית, כנראה משום שלדעתו חג הסוכות בשנה השמינית כבר איננו חלק משנת השמיטה. מכל מקום, גם פירוש זה עומד בניגוד להלכה הידועה, שמעמד הקהל מתקיים רק בשנה השמינית. ואכן, רמב"ן כאן חולק על ראב"ע ומסביר, כדרכו, את הפסוקים על פי גישת חז"ל.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
הציונות הדתית - איפה אתם?

  למה לא אכפת לנו...

לשמור משפטי צדקך

  לרב ארלה הראל נאבד...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם