Print this page

מה יעשה הנתקע בבור? Featured

 2 reuven sason

הרב ראובן ששון

מסיפורו של יוסף אנו למדים יסוד גדול לסיבת העיכוב והשהות ביציאה מהבור. סיבה זו טמונה במילה "מִקֵּץ", שהיא מלשון "קץ". חכמים מלמדים אותנו שמילה זו באה להורות שהקב"ה תחם מראש את זמן שהותו של יוסף בבית האסורים, שכבר מתחילה קבע קץ וגבול לכך. וכך אומרים חכמים במדרש (תנחומא מקץ פרק א):"לחשך נתן קץ שנאמר קֵץ שָׂם לַחֹשֶׁךְ... ואף כשנחבש יוסף קץ שם לו שנאמר וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים".

חכמים מלמדים אותנו שהקב"ה קבע קץ לחושך – הן לחושך הכללי שבעולם, הן לחושך של יוסף בבית האסורים. ובעומק העניין הם באים להורות לנו שגם החושך שיש לכל אחד בחייו, יש לו קץ וגבול. וכאן טמון לימוד גדול לכל הקשיים של האדם בחייו.

ראשית כול, עצם הידיעה שיש קץ, שהקב"ה קבע ותחם את החושך, היא כבר מעודדת. כי אינו דומה אדם שמסופק אם צרותיו תיפתרנה, לאדם שיודע שהן תסתיימנה אך אינו יודע מתי. הידיעה שיש קץ מלמדת שיש מישהו שדואג לנו, שנמצא עימנו בצרתנו, ופועל להושיענו. משל לאדם שנמצא בבור, וצועק מרה ואיש אינו עונה, לעומת אדם שצועק, ועובר שם איש חכם, ורואהו בבור, ונענה לצרתו, והולך להביא סולם וחבלים להוציאו. אף אם ייקח לו זמן רב עד שישוב, מכל מקום הידיעה שיש מישהו מחוץ לבור, שפועל להוציאו, משנה לחלוטין את ההתמודדות עם הקושי.

נקודה נוספת הנלמדת מן העניין נוגעת כבר בסיבה לעיכוב. העיכוב אצל יוסף לא היה בגללו, אלא בגלל המציאות שסובבת אותו. ליוסף נקבע תפקיד גדול – להיות משנה למלך ולזון את העולם כולו, למעמד זה הוא צריך להגיע. אך עדיין לא הגיעה השעה לכך, מצד כל סדר הנהגת העולם, כי שנות הרעב צריכות לבוא בזמן מדויק. על כן יוסף צריך להמתין בבור, ואף להתפתח שם בשביל תפקידו, עד בוא השעה היעודה.

משל לעובד מצטיין, שייעדוהו להיות סמנכ"ל של החברה כולה. אלא שעדיין לא באה השעה להחליף את צמרת החברה, ולכן הוא נשאר בינתיים בתפקיד זוטר. והוא רואה שכל חבריו לעבודה מקבלים קידום, ועוד קידום, והוא נשאר בתפקידו, אף על פי שהוא טוב מכל עמיתיו, ואולי רוחו תיפול בקרבו על כך. עד אשר תוכשר השעה, ויבואו אליו בחגיגיות מיוחדת, ובבת אחת יעלוהו לתפקיד הבכיר.

העולם כולו הוא כמו פאזל גדול, והיינו שכל המרכיבים בעולם פועלים בתיאום ובהרמוניה, ולכל אחד יש תפקיד חשוב הנוגע לכלל העולם ולא רק לעצמו, כי אין שום נברא לבטלה. וכל אדם מישראל – יש לו תפקיד חשוב ומשמעותי שיש לעולם כולו צורך בו. מכאן יבין האדם שהצורך שיהיה במקומו ובתפקידו הוא צורך כללי, ולכן יתמלא ביטחון וכוח, שכן ההוויה כולה תדחק בו להגיע לתפקידו ולמקומו הנכון.

המסר העיקרי הוא שנדע שאנחנו לא לבד. אף שהאדם צריך לעשות את כל שבאפשרותו כדי להתקדם, ידע שה' יתברך עימו. ולכן יבטח בה' ויפנה אליו בתפילת אמת, כי ה' עימנו תמיד.

עוד נלמד מהפרשה, שכאשר הגיעה השעה שיוסף יצא מהבור, היה זה בקלות ובמהירות רבה. כמו כן, הישועה הייתה בדרך יצירתית מאוד – הקב"ה "שתל" חלום לפרעה, וסיבב בכך את יציאתו של יוסף. ויש כאן לימוד גדול לאדם – כשהאדם מנסה לחשוב על היציאה מהצרה, אף שיהיה יצירתי מאוד, עדיין לא יוכל לחשוב מעבר לגבולות יכולותיו, שהן מצומצמות ומזעריות מאוד. על כן, אם יחשוב האדם שהוא לבדו בקושי, והכול מוטל עליו, ולא יבין את ההנהגה הא-לוהית העליונה, ואת זיקתו של האדם לכל הבריאה כולה, שכולה צריכה אותו בתפקידו – הוא עלול לשקוע בייאוש ומכאוב, מחמת התחושה שאין מוצא מהצרה, ואין חלון אל הישועה. על כן יפתח האדם לבבו, ויכלול עצמו בהנהגה העליונה, ואז ידע האדם שמלך מלכי המלכים הקב"ה הוא מלמדו להועיל, ומכוון צעדיו תמיד, ואין סוף וגבול ליכולותיו של הקב"ה, כי הכול עבדיו והרבה שלוחים למקום. ועל כן אל יתחפר בתוך נפשו בפחדים ודאגות, אלא ישליך על ה' יהבו, והוא יכלכלהו. שנזכה!

אולי יעניין אותך גם