"הטוען ער ולבו ישן"

 הרב אמנון בזק

משה מעיד בנאומו את השמים ואת הארץ שאם בני ישראל יעבדו עבודה זרה הם יאבדו מן הארץ: "הַעִידֹתִי בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ כִּי אָבֹד תֹּאבֵדוּן מַהֵר מֵעַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ" (ד', כו). מכיוון שזו הפעם הראשונה מתוך השלוש שבהן משה מעיד את השמים ואת הארץ, ראב"ע מתייחס כאן לשאלה מה טיבה של אותה העדאה, ומדוע נבחרו דווקא השמים והארץ.
ראב"ע מציג שלוש אפשרויות: הראשונה – "יש אומרים, כי טעם עדות שמים וארץ – המלאכים ובני אדם", כלומר שמשה מעיד בבני ישראל את דרי מעלה ודרי מטה; והשנייה: "ואחרים אמרו, על הגשם, כטעם 'את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחושה' (ויקרא כ"ו, יט)", כלומר שכוונת הדברים היא לא רק לידיעת העדים, אלא גם לפעולתם, דהיינו שבשעת הצורך השמים והארץ אכן יוכיחו שעם ישראל חטאו, בכך שהשמים יעצרו מלהוריד גשם והאדמה לא תיתן את יבולה (בכיוון זה הלך גם רשב"ם בפירושו כאן). ברם, ראב"ע מעדיף את הפירוש השלישי: "והנכון בעיניי, להיותם עדים שיראום תמיד הם ובניהם כי הם עומדים, כטעם (דברים יא, כא) 'כימי השמים על הארץ'". לפי פירוש זה, השמים והארץ נבחרו לעדים מפני שהם קיימים לעולם, ויוכלו תמיד לשמש עדים על התראתו של משה. ראב"ע מוכיח זאת מפסוקים אחרים, שבהם משתמשים בגורמי הטבע שאינם מתכלים כעדות: "וכן 'שמעו הרים את ריב ה'' (מיכה ו', ב), וכן: 'האבן הזאת תהיה בנו לעדה' (יהושע כ"ד, כז)". בחירת האבן לעדה בברית שכרת יהושע עם עם ישראל נובעת, לדעת ראב"ע, מהעובדה שאבן היא דבר שיהיה קיים תמיד, כמו השמים והארץ.
עם זאת, ראב"ע מעלה אפשרות שמישהו יטען כלפיו, שגם השמים עתידים לכלות: "ושמא יטעון טוען: 'כי שמים כעשן נמלחו' (ישעיהו נ"א, ו), וחבריו?" הפסוק שממנו מקשה ראב"ע על עצמו הוא: "שְׂאוּ לַשָּׁמַיִם עֵינֵיכֶם וְהַבִּיטוּ אֶל הָאָרֶץ מִתַּחַת כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְיֹשְׁבֶיהָ כְּמוֹ כֵן יְמוּתוּן וִישׁוּעָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה", ומציין שישנם פסוקים דומים ('חברים') ברוח זו. ראב"ע מתייחס לקושיה זו בזו הלשון: "הטוען ער ולבו ישן", אך איננו מפרט מהי הטעות בטענה זו. אולם מסתבר שכוונת ראב"ע היא לכך שהפסוק התכוון רק לומר באופן ציורי שגם אם הארץ והשמים יאבדו, עדיין ישועת ה' תהיה לעולם; אך אין בכך אמירה שבאמת עתידים השמים והארץ לכלות, ומי שמבין כך לוקח את הדברים באופן מילולי – "הטוען ער", אך "לבו ישן" – שכן אין הוא מבין את המשמעות האמתית של הפסוק לעומקה.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חיזוק תשתיות עולמי

  הרב שמואל אליהו על...

ילד, אני כאן בשבילך

  הרב רפי  אוסטרוף על...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם