מה עשוּ בני עֵשו?

 הרב אמנון בזק

אחד הקשיים הידועים ביותר בחומש דברים נוגע לדברים שמספר משה לבני ישראל בנוגע למלאכים שהוא שלח לסיחון מלך האמורי, ולבקשה לאפשר לבני ישראל לעבור בארצו: "אֶעְבְּרָה בְאַרְצֶךָ, בַּדֶּרֶךְ בַּדֶּרֶךְ אֵלֵךְ... אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי... רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי. כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְהַמּוֹאָבִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָר עַד אֲשֶׁר אֶעֱבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן" (ב', כז-כט). מלשון הפסוקים נראה שמשה מבקש לשכנע את סיחון בכך שהוא מזכיר לו שגם בני עשו והמואבים הסכימו לאפשר לבני ישראל לעבור דרך ארצם ולרכוש בה אוכל ומים. אולם פירוש זה לכאורה בלתי אפשרי, שהרי מלך אדום (שעיר) לא אִפשר לבני ישראל לעבור בגבולו, כמפורש בפרשת חוקת (במדבר כ', כא): "וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ"!
משום כך, ראב"ע מביא בשם "יש מפרשים" (וכוונתו לרש"י), שהאזכור של בני עשו התייחס רק לבקשה השנייה – למכור להם לחם ומים, שאפשר עדיין לפרש שלפחות את זה בני אדום כן הסכימו לעשות, אף שהדבר לא נזכר בספר במדבר. ברם, ראב"ע התקשה לקבל פירוש זה, משום שממנו עולה שגם בני מואב, הנזכרים אותו פסוק, נתנו לישראל לקנות מהם אוכל ומים, בעוד שלהלן בפרשת כי תצא נאמר במפורש שהם לא עשו כך: "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה'... עַד עוֹלָם. עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" (כ"ג, ד-ה).
משום כך, ראב"ע פותר את הקושי בדרך מחודשת: "ולפי דעתי שפירושו על טעם 'בדרך בדרך נלך', כאשר עשו לי בני עשו שסבבו הר שעיר בדרך בדרך, וכן כתוב: 'אתם עוברים בגבול אחיכם בני עשו היושבים בשעיר' (ב', ד). רק המלך שהוא מלך אדום לא עזבם שיעברו דרך מדינתו, כי משם היה מקום ארץ כנען קרוב, ולכן עברו על ער". לדבריו, בני ישראל אכן עברו דרך ארץ אדום, כפי שאפשר להבין גם מהפסוק שהוא מצטט, וכל העימות מול מלך אדום נסב סביב רצונם של ישראל לעבור במיוחד דרך עיר הממלכה של מלך אדום, שממנה הדרך לארץ הייתה קרובה יותר. ומכיוון שמלך אדום סירב לבקשה זו, הם נאלצו לבקש דרך אחרת.
בסיום דבריו מציע ראב"ע אפשרות לפתור את הקושי גם על פי דרכו של רש"י: "ורבים אמרו, הם לא קידמו, רק ישראל קנו מהם". על פי כיוון זה, משה הביא את בני אדום ומואב כדוגמה לעמים שמכרו לישראל אוכל ומים, וכל הטענה הנזכרת על מואב בפרק כ"ג היא על כך שהם לא קידמו את ישראל בלחם ומים עוד לפני שישראל ביקשו לקנות מהם. ברם, רמב"ן שם דחה הצעה זו, בין היתר משום שאי אפשר לראות בכך סיבה להתרחק כל כך ממואב, שהרי "די למחנה שימכרו להם כאשר ירצו לקנות".

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
מי שנותן, מאושר יותר

  אבינועם הרש לפרשת נח  

לחשוב מחוץ לתיבה

  הרב לונדין על אינטגרציה...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

052-5471494 נדיה 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם