הציפייה לנחמה Featured

 2 reuven sason

  הרב ראובן ששון

תפילה – הזריעה שבדמעה והציפייה לנחמה

השם של פרשתנו הוא לשון תפילה. היא פותחת בתפילה משה, ובהמשכה אנו מוצאים את מעלת התפילה וכוחה הגדול, כמאמר הכתוב "כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱ‑לֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו" (דברים ד, ז). ידוע שהתפילה נקראה דמעה, כמאמר הכתוב "שִׁמְעָה תְפִלָּתִי ה' וְשַׁוְעָתִי הַאֲזִינָה אֶל דִּמְעָתִי אַל תֶּחֱרַשׁ" (תהלים לט, יג). ומבואר בחז"ל שהתפילה המובחרת היא בדמעה, כי היא יוצאת ממעמקי הלב ומכל הוויית האדם, לכן אפילו במקום ששערי תפילה ננעלו, שערי דמעה לא ננעלו. כי הדמעה נובעת ממעמקים, ולכן חודרת למעמקים וחותרת מתחת לכל השערים הנעולים.

והפסוק אומר "הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ" (תהלים קכו, ה), נמצא שהתפילה נמשלה לזריעה, והתקבלות התפילה נמשלה לקצירה. המשלת התפילה לזריעה היא מפתח גדול להבנת מהות התפילה, והיא למעשה מבארת לנו את המשמעות של פעולת התפילה ואת הסיבה הפנימית להתקבלותה, והיינו לישועה שבאה. פשוט לנו להבין כיצד הזריעה היא סיבה ישירה לקצירה, וכך נוכל גם להבין את מהות התפילה דרך התבוננות בתהליך הזריעה ופעולתו. כי התפילה היא ממש פעולת זריעה שגורמת לתהליך עמוק ופנימי של צמיחה, וממילא של קצירה, והיינו ישועה והתקבלות התפילות.

הזריעה היא למעשה הכנסת גרעין אל האדמה, חיבורו אל מקור חייו אשר ממנו בא, ועל ידי כך הוא מתפתח ויוצא אל הפועל.

האדמה היא מקור הגרעין בראשיתו, שהלא ממנה צמח, והיא שגם מפתחת אותו לשלמותו כשייזרע בה. כך גם האדם ביחס לה' – האדם התהווה ממקורו העליון, אור השכינה, וירידת הנשמה לגוף משולה לקצירה. וכמו באילן, בתחילה נקצר פרי, אך עם הזמן בשר הפרי נאכל, ולא נותר ממנו אלא גרעין, נקודה עצמותית מצומצמת. זהו ביטוי לחיסרון שהאדם חווה בעולם הזה, שהלך ונחסר. אך באמת הנקודה העצמית לעולם לא נחסרת, והיא הגרעין שנותר מהפרי. גרעין זה, בצר לו, כשלא נותר בו מאומה, לא נשאר לו אלא לשוב למקורו, להיזרע. והזריעה, התפילה, מחדשת בו כוחות חדשים ומגלה את כל האור הגדול שטמון בגרעין, עד שלא זו בלבד שנעשה פרי אלא נעשה אילן גדול עושה פירות רבים.

כשהאדם פונה לה' ומתפלל הוא נקשר ומתאחד עימו יתברך, ועל ידי כך שב למקורו ומחזיר אל השורש את כל הענפים, וממילא באה הישועה וההצלחה. כזריעת זרע באדמה, שגדל ורב מכוחה בצמיחה ושגשוג.

הקב"ה הוא מקור הברכה כמשל האדמה, שרק היא יכולה להצמיח את הגרעינים. והתורה מלמדת אותנו יסוד זה, שכל הברכה שלנו תלויה בכך שנקשור עצמנו אליו יתברך בחיבור שלם. והתפילה היא חיבור מיוחד לכל נושא ולכל סעיף בחיים שיתקשר לשורשו הא­‑לוהי. כי התפילה מחברת גם את ענייני החול אל ה', ובכך מקשרת אותם לשורשם העליון וממשיכה בהם חיות וברכה. ובאמת מכאן באה גם הרפואה וההתגברות על החסרונות והקשיים. כמו כל גוף חי שיש לו מנגנון של השלמת חסרונות וריפוי, כך באה הישועה לאדם כשהוא שב לשורשו, שאז החיות הא‑לוהית משלימה חסרונותיו ומוסיפה לגדל עוד ועוד את הטוב שקיים בו.

על כן ראוי לו לאדם להרגיל עצמו לזרוע את חייו במקורם, להתפלל תמיד אל ה' יתברך ולחוש את תנועת ההתקשרות, המחזירה אל השורש את כל סעיפי החיים ומביאה ברכה גדולה לעולם.

ומתוך כך נלמד גם לתקופת אב, שבה ישבנו גם בכינו בזוכרנו את ציון. דמעותינו אלה דמעות של טהרה, חזרת נפשנו להיזרע במקורה, ומתוך כך מלאים אנו בציפייה לשמחת הקצירה, שגשוג החיים, שתבוא במהרה בנחמת ציון וירושלים במהרה בימינו, אמן ואמן!

מתוך ספר על התפילה שעתיד לצאת לאור בע"ה בקרוב במסגרת תוכנית לימוד יומי באמונה של 'מלאה הארץ דעה'. פרטים בהמשך

 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
כפיים למהפכה

  מאמר מאת הרב אברהם...

להתכונן לשנת קורונה?

  מאמר מאת  הרבנית ד"ר...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם