עקדת יצחק Featured

 2 reuven sason

הרב ראובן ששון

עקדת יצחק - החיבור הנצחי של עם ישראל לירושלים

ניסיון עקדת יצחק הוא אחד המאורעות המרכזיים ביותר אצל אבותינו הקדושים, ובו התבטאה מסירות הנפש הגמורה והדבקות המוחלטת שלהם בה' יתברך. דבקות זו נחקקה גם בנשמות שלנו, כי אנו בנים של אברהם ויצחק, וטבע האבות חקוק בבנים. לכן, עקדת יצחק עומדת לנו תמיד לזכות ולמגן, כפי שאנו תמיד מזכירים בראש השנה, בשעת הדין, שמכוחה מבהקת קדושת עם ישראל, ומתבטל הקטרוג.

נראה לומר שהדבר המרכזי בעקדת יצחק הוא התגלות קדושת ירושלים. כבר בתחילת העקדה אנו רואים שהקב"ה אומר לאברהם אבינו שילך אל "אחד ההרים אשר אומר אליך". מדוע הוא לא אומר לו ישירות לאן ללכת ומהו ההר? התשובה היא שקדושת ירושלים הייתה עדיין נסתרת, והמסירות של אברהם ללכת לעקוד את יצחק היא זו שגרמה להסיר את החוצץ מקדושת ירושלים ולגלותה. לכן, רק לאחר שלושה ימי הליכה ראו את המקום מרחוק, וראו ענן קשור על ההר, והשיגו בכך את קדושת המקום.

לאחר מכן, אברהם מגיע אל המקום והתורה אומרת – "וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ", מהעובדה שכתוב 'המזבח' ולא 'מזבח', משמע שהיה זה מזבח ידוע. ובאמת כתוב בספרים שכבר היה שם מזבח שהקריבו עליו אדם הראשון ונֹח, אך הוא חרב. עומק העניין הוא שהמזבח הוא נקודת החיבור של שמיים וארץ, הוא מקום התגלות השכינה. בגלל חטאי הדורות הראשונים נסתלקה השכינה מהארץ, ולכן המזבח, מקום התגלות הקדושה שבירושלים, חרב ונהרס. מסירותו של אברהם כוננה את המזבח מחדש, ובכך ייסדה את קדושת ירושלים לדורות עולם.

בסיום העקדה, מגיעה התגלות האור של ירושלים לשיא בכך שאברהם אבינו קרא שם למקום – "וַיִּקְרָא אַבְרָהָם שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה". קריאת שם היא ביטוי להתגלות שלמה, כי השם הוא דרך שאחרים מתקשרים זה לזה. העובדה שיש לירושלים שם מעידה שאפשר כבר להכירה, לדבר עליה ולפנות אליה.

לא לחינם דווקא עקדת יצחק היא זו שמחברת אותנו לירושלים, כי באמת הקשר שלנו לירושלים הוא קשר של מסירות נפש, של עומק עומקי הלב שלנו. מסירות נפש זו חקקה את החיבור המוחלט שלנו לירושלים, חיבור שלא יתבטל לעולם. ובאמת, לא רק יצחק אבינו נעקד בשביל שנתחבר לירושלים, אלא מיליונים של יהודים, שבמשך כל שנות הגלות הארוכות מסרו את נפשם על קידוש השם, ולא עזבו את התפילה והציפייה לראות את ירושלים הבנויה. בכל עת ובכל שעה, רחשו תפילה, מעומק הלב, בבכי ובדמעה – לשנה הבאה בירושלים הבנויה.

הרבה אויבים ניסו לנתק בינינו ובין ירושלים, אבל מסירות הנפש של יצחק עומדת לעד, ולכן לעולם לא הצליחו ולא יצליחו לנתק את עם ישראל מירושלים. וכמו שהפסוק אומר "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני".

זכות מסירות הנפש הזו של כל הדורות, להישאר נאמנים לירושלים, עמדה לנו, וברוך ה' בדורות האחרונים חזרנו לירושלים, והיא מלאה באין-ספור יהודים. מרנין את הלב לראות את כל המוני עם ישראל מגיעים לכותל המערבי בחול המועד, זכר למצוות עלייה לרגל, מתרפקים על אבני הכותל ומתפללים להשלמת הגאולה, בבניין בית המקדש במהרה.

כשאנו מושיטים יד לאבני הכותל ונושקים אותן, באמת לא רק היד האישית שלנו נוגעת בירושלים, אלא היא נציגה של מיליוני ידיים של יהודים, שמסרו נפשם במשך כל הגלויות, והעבירו את הלפיד מיד ליד, ומדור לדור - לפיד בוער, לפיד של אמונה, עד הדור שלנו, שהגיע לאבני הכותל, ומייחל להיכנס לחצרות ה' בבניין המקדש במהרה.

כשהאדם משיב זאת אל לבבו, הוא מתמלא אור גדול, אור שכינה, אור של האומה כולה לדורותיה. הוא נפתח להכיר שמשמעות חייו היא נצחית ואדירה, הרבה מעבר למעגל הפרטי של חייו, ובכך נשמתו מאירה בקרבו, והוא מתמלא שמחה ותחושת שליחות להמשיך את שלשלת הדורות.

כשאנו קוראים את עקדת יצחק בשבת, נתרומם כולנו לזכור שאנו שלשלת אחת גדולה של עם ישראל, מיצחק אבינו שנעקד בירושלים, ועד דורנו, שזוכה לראות את הישועה הגדולה. נזכור את הדורות הקודמים, ומכוחם תאיר בנו נבואת ישעיהו הנביא – "לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ", במהרה בימינו אמן ואמן!


 

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שבת של מי?

  מאמר מאת איתמר סג"ל

אז למה מצווה ועושה

  מאמר מאת יאיר שח"ל,...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם