ברזל ונחושת Featured

 2 zohar amar

טבע וריאליה בפרשיות השבוע

פרופ' זהר עמר

הנחושת והברזל היו בין המתכות השכיחות ביותר בחיי היום-יום בעת העתיקה. בפרשתנו משמשות מתכות קשות אלה כדימוי לקללה: "וְהָיוּ שָׁמֶיךָ אֲשֶׁר עַל רֹאשְׁךָ נְחֹשֶׁת וְהָאָרֶץ... בַּרְזֶל"(דברים כח, כג). בספר ויקרא הדימוי בין השמיים והארץ הוא הפוך (ויקרא כו, יט), אך משמעו אחד. המקרא משתמש בנחושת ובברזל כדי להמחיש את הבצורת הקשה, עד כי השמיים יתקשחו כנחושת ולא ימטירו גשם והארץ לא תיתן פרייה כברזל נוקשה שאינו מצמיח דבר.

הנחושת נזכרת במקרא כ-150 פעמים (כולל שמות, כמו נחושה ונחושתיים) ואף הממצא מארץ ישראל עשיר ביותר. התפתחות טכנולוגית אפשרה לקבל כלי נחושת בעלי חוזק וקושי באמצעות השימוש בסגסוגת הנחושת בתוספת בדיל, במה שמכונה בימינו ארד או ברונזה, ועל שם תהליך זה זכתה התקופה לכינוי "תקופת הברונזה". בלשון המקרא קיימת הבחנה בין ה"נחושת" ובין הברונזה הקשה הנקראת בשם "נחושה" (ויקרא כו יט; ישעיהו מח, ד).

אתרי כריית הנחושת באזור ארץ ישראל היו בבקעת תמנע, שכיום נוטים לתארך אותם למאה העשירית לפנה"ס, תקופת מלכי ישראל. אתר נוסף השייך למעשה לאותה שכבה גיאולוגית הוא אזור פונון, בצפון מזרח הערבה.

במהלך המאות ה-12–11 לפנה"ס החל השימוש בברזל להיות רווח באוכלוסייה, בתהליך איטי וממושך, שהיה בתחילה תחת מונופול שלטוני, כפי שנרמז במקרא (ש"א יג, יט-כא). מסחר בינלאומי בברזל מאיכות משובחת נזכר במקרא (ירמיהו טו, יב; יחזקאל כז, יט). השאלה היא מה היו עיקר מקורות הברזל והנחושת לצרכים המקומיים בארץ ישראל. על רקע זה יש לבחון את הפסוק המזכיר את הברזל והנחושת בתיאור טבעה של ארץ ישראל: "אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת" (דברים ח, ט) – האומנם?

לפי הידוע לנו ישנם בארץ ישראל שני אזורים שבהם אפשר למצוא עפרות ברזל בריכוז גבוה יחסית. הראשון הוא בצוק מנרה שבצפון הארץ, והשני הוא ברכס עשת דרומית למושב פארן. באמצע שנות ה-50 של המאה הקודמת היה ניסיון להפיק משני אתרים אלה ברזל, אך התברר שהדבר אינו רווחי מבחינה כלכלית. עפרות ברזל נמצאות גם בעבר הירדן, כמו באזור עג'לון. אפשר שזהו אזור "הר הברזל" הנזכר במשנה (סוכה ג, א). מכל מקום, נראה שרוב הברזל כחומר גלם יובא לארץ ישראל וכאן עסקו בייצור כלים שונים ממנו. סדנת ברזל המתוארכת למאה התשיעית לפנה"ס נמצאה בבית שמש והיא כללה כוּרים, כלי עבודה ומאות פריטי ברזל שיוצרו במקום.

מטרת המקרא בתיאור טבעה של ארץ ישראל הוא לא בהכרח לציין שהיא עשירה בברזל, אלא רק לציין את שבחה, שבניגוד לארצות אחרות מגוון אוצרות הטבע שבה גדול, גם אם כמותם מועטה. הכתוב מציין מגמה זו במפורש במילים המקדימות לאזכור הברזל והנחושת – "לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ".

פרופ' זהר עמר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

מוזמנים להיכנס לאתר "קדמוניות הטבע והריאליה בישראל": zoharamar.org.il

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
"אנחנו פצועים"

  השבת מעלים את נפגעי...

תפסיקו לשחק בנוער

  מאמר מאת יו"ר נוער...

הפרסום בעולם קטן עובד

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם