מתי נכתבה פרשת הכנעני?

 

לאחר מות אהרון מובאת בפרשתנו פרשת מלחמת ישראל נגד הכנעני מלך ערד, שבה בסופו של דבר ניצחו ישראל, כפי שנאמר: "וַיִּשְׁמַע הַכְּנַעֲנִי מֶלֶךְ עֲרָד יֹשֵׁב הַנֶּגֶב כִּי בָּא יִשְׂרָאֵל דֶּרֶךְ הָאֲתָרִים וַיִּלָּחֶם בְּיִשְׂרָאֵל... וַיִּשְׁמַע ה' בְּקוֹל יִשְׂרָאֵל וַיִּתֵּן אֶת הַכְּנַעֲנִי וַיַּחֲרֵם אֶתְהֶם וְאֶת עָרֵיהֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם חָרְמָה" (כ"א, א-ג). מיהו המלך הזה? ומתי התרחשה מלחמה זו? ראב"ע מביא שתי אפשרויות, שהראשונה שבהן היא דעת חז"ל: "אמרו הקדמונים שהוא סיחון, ונקרא 'הכנעני' כי כל אמורי – כנעני", כלומר, אמנם סיחון מוגדר בכל מקום כמלך האמורי, אך 'הכנעני' הוא שם כולל לעמי כנען.

האפשרות השנייה שהוא מציין מפתיעה במיוחד: "ורבים אמרו כי זאת הפרשה יהושע כתבה, והראיה: 'מלך ערד אחד' (יהושע י"ב, י"ד), ומצאו שבני יהודה קראו שם המקום חרמה". לפי גישה זו, הפרשייה היא ייחודית שכן היא נוספה לתורה בידי יהושע. טענה זו נסמכת על שתי הוכחות: הראשונה, שברשימת שלושים ואחד המלכים שניצח יהושע מופיע גם מלך ערד; השנייה, שבתחילת ספר שופטים (א', י"ז) מסופר על כך שבני יהודה הם שקראו למקום 'חרמה', ומכאן שאירוע זה התרחש רק לאחר הכניסה לארץ. ראב"ע שולל פירוש זה בתוקף: "ולא אמרו כלום, כי אותו המקום ייקרא בתחילה צפת, וזה – מלך ערד; והאמת – שני מקומות". כלומר, אין טעם להתבסס על האמור בספר שופטים, שכן שם מדובר על אירוע אחר במקום אחר: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה אֶת שִׁמְעוֹן אָחִיו וַיַּכּוּ אֶת הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הָעִיר חָרְמָה". אין הכוונה לעיר הנזכרת בפרקנו בשם 'חרמה', משום ששמה הקודם היה ערד, ולא צפת. על כן מדובר בשני מקומות שונים ואין קשר בין הדברים.
ראב"ע מסיים את דיונו במילים: "ומלך ערד על פשוטו הוא מעבר לירדן מזרחה", כלומר, גם השם 'ערד' מייצג שני מקומות: בעבר הירדן המזרחי, זה שבפרקנו (על אף שממלכתו השתרעה עד הנגב), ובעבר הירדן המערבי – שעליו מדובר בספר יהושע.

עם זאת, מעניין לציין שראב"ע לא שלל עקרונית את הגישה שיש פסוקים בתורה שנוספו בידי יהושע. גישה זו מיוסדת על דברי חז"ל שהעלו את האפשרות שיהושע הוא שכתב את שמונת הפסוקים האחרונים בתורה (בבא בתרא טו ע"א). ראב"ע עצמו הרחיב גישה זו לשנים עשר הפסוקים האחרונים, הפותחים במילים "ויעל משה" (דברים ל"ד, א'), שכן לדבריו "מזה הפסוק כתב יהושע, כי אחר שעלה משה לא כתב". במקומות שונים רמז ראב"ע על 'סוד השנים עשר', ולפיו ייתכן שיהושע הוסיף פה ושם בתורה על פי נבואתו, ולכן יש, לדעתו, לבחון כל מקרה לגופו: האם יש צורך אמִתי ללכת בכיוון זה, או שניתן לבאר את הפסוק באופן פשוט, בלי להזדקק לאפשרות זו.

אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
חברים של הים

  איך מתמודדים עם סכנות...

כוח הצבא הוא ב'יסוד'

  הרב יעקב עדס במאמר...

הפרסום בעולם קטן עובד

האתר החדש של עולם קטן

לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

 

מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-662190

הירשמו לניוזלייטר

וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם