הדבורים Featured

 2 zohar amar
טבע וריאליה בפרשיות השבוע

פרופ' זהר עמר

הדבורים נזכרות בקשר לפרשת המעפילים, שניסו לעלות אל ראש ההר למרות אזהרתו של משה שדרכם לא תצלח (במדבר יד, מ-מה): "וַיֵּצֵא הָאֱמֹרִי הַיֹּשֵׁב בָּהָר הַהוּא... וַיִּרְדְּפוּ אֶתְכֶם כַּאֲשֶׁר תַּעֲשֶׂינָה הַדְּבֹרִים וַיַּכְּתוּ אֶתְכֶם בְּשֵׂעִיר עַד חָרְמָה" (דברים א, מד).

הדבורים המופיעות בדימוי זה מתאימות לדבורת הדבש מהזן מסורי, המקומי, שידוע במזגו התוקפני, לעומת הזן האיטלקי השכיח כיום בענף הדבורים. רוב תצרוכת הדבש בתקופת המקרא הייתה מבוססת על רדייה מתוך נחילי בר ששכנו בנקיקי הסלעים (דברים לג, יג; תהילים פא, יז) ובסבך החורש והיער, כפי שמסופר על יונתן בן שאול: "וַיִּשְׁלַח אֶת קְצֵההַמַּטֶּה אֲשֶׁר בְּיָדוֹ וַיִּטְבֹּל אוֹתָהּ בְּיַעְרַת הַדְּבָשׁ" (שמ"א יד כה-כו).

הדבורים הן יצורים חברתיים שמתקשרים ביניהן באמצעות פרומונים. כאשר חשות הפועלות השומרות על הכוורת בסכנה או כאשר מנסים לגזול מהם את דבשן, הן מיד מתריעות לכל שאר הדבורים ויוצאות במתקפה, כדברי החזקוני: "כאשרתעשינההדברים – אםאחתיוצאהממקומהכולםיוצאותאחריה" (דברים א, מד). הדבורים סובבות את האויב ותוקפות ללא רחם ומקריבות את עצמן למען הכלל: בקצהו של עוקץ הדבורה ישנו נדן משונן בקוצים וכאשר הוא ננעץ וקודח בגוף החיה הנעקצת מוזרק ארס הדבורה. בעור אדם שרקמתו אלסטית, קצה העוקץ נתפס, וכאשר הדבורה מנסה להתנתק הדבר גורם לקריעת איבריה הפנימיים ולמותה.

כך מתאר זאת בעל ספר מקבים: "אם גם הדבורים עוצרות בעד המתקרב בעונת עשיית חלות הדבש, וכמו בעֹקץ ברזל עוקצות הן את הקרֵבים אל כַּוַּרתן, ועוצרות בהם במסירות נפש" (מקבים ד, יד יט, השוו רש"י לדברים א, מד).

תגובת בהלה ותנועות חדות של הנתקף מהדבורים רק מעוררות את פעילותן ומגבירות אותה. עקיצות הדבורים מהזן הסורי מאופיינות בכאב חזק, חד וצורב: "סַבּוּנִי כִדְבוֹרִים דֹּעֲכוּ כְּאֵשׁ קוֹצִים" (תהלים קיח, יב). עקיצות רבות של עדת דבורים עלולות להיות מסוכנות. חלק מהאוכלוסייה רגיש אף לארס של עקיצות בודדות ועלול לפתח תגובה אלרגית שיש בה סכנת חיים.

מדוע התורה משתמשת בדימוי של סכנת הדבורים לציון עונשם של ישראל? נראה שיש כאן רמז לארץ ישראל כ"ארץ זבת חלב ודבש". בביטוי מקופלת משמעות כפולה, חיובית ושלילית, בבחינת: "על הדבש ועל העוקץ".

המסר הוא: אם עם ישראל אינו שומע בקול ה' הוא עשוי לחוות כאב ואבדון, ואם הוא הולך בדרך ה' מובטחת לו ארץ עם תנובה חקלאית פורייה וגם דבש (דברים ח, ח).

פרופ' זהר עמר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

מוזמנים להיכנס לאתר "קדמוניות הטבע והריאליה בישראל": zoharamar.org.il

 


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
בג"ץ מנסה לחנך אותנו

  מאמר מאת ברלה קרומבי

חמש שנים חלפו

  הרב ליאור אנגלמן נזכר...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם