התכלת Featured

 2 zohar amar
טבע וריאליה בפרשיות השבוע

פרופ' זהר עמר

התכלת נזכרת במקרא כשם לצבע או לחוטים ופריטי לבוש הצבועים בו, לרוב ראשונה עם הארגמן ותולעת השני – בצבעים היוקרתיים ביותר בעולם העתיק (שמות כה, ד ועוד). היא מוזכרת רבות בקשר למשכן וכליו במדבר (במדבר ד, ו-יב). למשל, המעיל היה עשוי "כליל תכלת" (שמות כח, לא). במישור הפרטי מצווים בני ישראל להטיל תכלת בבגד: "ונתנו על ציצִת הכנף פתיל תכלת" (במדבר טו, לח).

במקרא אין מידע על מקור התכלת וגונו, רק בספרות חז"ל מופיעים נתונים השופכים אור על כך. לפי ההלכה: "תכלת אין כשרה אלא מן החילזון. הביא שלא מן החילזון פסולה" (תוספתא, מנחות, ט, טז). זיוף צבע התכלת האמיתי מן החילזון נעשה באמצעות צביעה בצמחים המכילים אינדיגוטין המעניק גוון כחול, ונקראים בלשון חז"ל בשם "קלא-אילן". אי אפשר להבחין בעין בין הצבע מן החילזון לזה שהופק ממקור צמחי, ורק בדיקות מעבדה מאפשרות לעמוד על ההבדל ביניהם.לכן נאמר: "תכלת אין לה בדיקה, ואין נקנית אלא מן המומחה" (בבלי, מנחות, מב ע"ב).

תיאור חלזון התכלתמופיע בברייתא (בבלי, מנחות, מד ע"א).ניתנו כמה הצעות לזיהוי הרכיכות הימיות שמהן הפיקו את התכלת, כגון: דיונון, חילזון הינטינה, "ארנבת הים" ועוד. לדעתנו הזיהוי בעל הסבירות הגבוהה ביותר הוא עם חלזונות אחדים מסוג ארגמון (Murex) ונראה שקיים מוצא משותף לצבעים תכלת וארגמן ("פורפורה" ביוונית). שרידי חלזונות מנוקבים ליד בלוטת הצבע נמצאו במצבעות עתיקות מתקופת הברזל ומהתקופה ההלניסטית-רומית, ולצידם חרסים מוכתמים בצבע ארגמני שהופק מהם והוא עדיין עמיד בחלוף אלפי שנים. אריגים בגוון כחול הם נדירים יותר אך נמצאו כאלה במדבר יהודה.

2 zohar

התכלת מסמלת את מלכות השמיים ועל הגוון המדויק שלה חלוקות הדעות, והן מבוססות בעיקר על המדרש (הבא בגרסאות שונות): "דתניא, רבי מאיר אומר: מה נשתנה תכלת מכל הצבעונין? מפני שתכלת דומה לים, וים דומה לרקיע, ורקיע דומה לאבן ספיר, ואבן ספיר דומה לכיסא הכבוד" (חולין, פט ע"א)

לפי הפרשנות המקובלת מדובר בגוון כחול בהיר. לפי הרמב"ם אפשר שמדובר בגוון כחול כהה עד אפרפר. בגרסה של התלמוד הירושלמי נאמר ש"הים דומה לעשבים (או לאילנות), ועשבים דומין לרקיע..." (ירושלמי, ברכות ג, ע"א). הדימוי לצמחים מצביע על גוון ירוק, כפי שגם פירשו רש"י ואבן עזרא. לפי זה מובן המאמר הבא: "מאימתי קורין את שמע בשחרית? משיכיר... בין תכלת לכרתי" (משנה, ברכות, א, ב) - הוא הצמח שׁוּם כַּרְתִּי(Allium porrum).

במסגרת מחקר היסטורי מקיף שערכנו, שכלל ניסיונות להפקת צבע מאלפי חלזונות בחו"ל (שם הם נמכרים למאכל באופן חוקי) קיבלנו בתנאי חשיפה לקרני השמש גוונים שונים: מהארגמון קהה-קוצים גוון כחול, מהארגמון חד-הקוצים גוון כחול-טורקיז, ומהארגמנית אדומת-הפה גוון ירקרק. מחקר התכלת טרם נשלם והוא צופן בתוכו עוד הפתעות.

פרופ' זהר עמר, המחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה, אוניברסיטת בר אילן

מוזמנים להיכנס לאתר "קדמוניות הטבע והריאליה בישראל": zoharamar.org.il

 

 

 


אולי יעניין אותך גם

כתבות אחרונות

Prev Next
שריון הזכוכית

  איתמר סג"ל על הבנות...

חוגגים 100 למקום בעולם

  מוזמנים להצטרף לאלפי המנויים...

הפרסום בעולם קטן עובד


לפרסום באתר או בשבועון

This email address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

דניאל 055-920-5666


מקום בעולם - מגזין הנוער מבית עולם קטן

לאתר מקום בעולם

שירות לקוחות מגזין - ok@okm.co.il 077-6621680

הירשמו לניוזלייטר


וקבלו את גיליון "עולם קטן" במייל הרבה לפני כולם